יום שלישי, 10 בדצמבר 2013

עבר. עובר. עתיד - חלק א'


בתאריך 12.12.2012 בדיוק בשעה 12:00: מצאתי את הדירה שלנו באמסטרדם.


נכנסתי פנימה (ליתר דיוק: טיפסתי מתנשפת במעלה המדרגות התלולות) וישר ידעתי שזוהי הדירה שלנו.

פשוט הרגשתי. מי שמכיר אותי טוב ועבר איתי פז"מ של כמה וכמה שנים, שמע על כך בעבר שיש לי 'קטע חזק' ואף מצמרר עם 'מספרים', צמידות מספרים, תדירות מספרים, תאריכים מסויימים. אל דאגה, אני לא מתכוונת לצמררר אף אחד עכשיו ולכתוב על כך פוסט. 

אתם בטח שואלים - אז למה התחלת עם זה? כי אוטוטו חלפה לה שנה ואנו חוגגים מסיבת סילבסטר משפחתית למעבר לאמסטרדם (31.1.2014), וזוהי בהחלט הזדמנות נפלאה לכתוב ולשפוך פנימה את כל ה'רעשים'  שהצטברו בראשי בחודשים האחרונים. אז הנה אני מתחילה: 


ווואאאווו! (ארוךךךך) כמה עברנו בחודשים האחרונים, כפי שהילדים אומרים: 'מלאן ת'לפים' חוויות. 


אז הנה תמצית מזוקקת למי ששכח או טרם קרא את הפרקים הקודמים


1. שלג על עירי: עברנו לכאן בפברואר 2012. נחתנו ישירות לקור ולשלג ולבית ספר חדש

באמצע השנה (יש לציין שההולנדים כל הזמן מדברים על מזג אוויר- וזה מדבק. אני נדבקתי. מודה). 

2. בהמשך לסעיף 1 - ממש לומדים באדיקות לנתח את ה'אייקונים' בתחזית מזג האוויר ואת קרני השמש ברמות של דקות. שעות. אי אפשר להסביר או להבין את הכמיהה העצומה לשמש - עד שהיא פשוט איננה במשך ימים ואפילו שבועות. 
מרשם בדוק לדיכאון. בימי חורף שהשמש מגיחה- כ ו ל ם מחייכים.  

3. 'תובנות פה': שלושה ימים לאחר הנחיתה, בזמן שכולנו עדיין שרויים בהלם קל, 

עברתי תאונת אופניים כואבת אשר הותירה אותי עם מספר תובנות חשובות: 
  • ללמוד לשלוט באגו והבטחון העצמי המופרז שלי - ולא לרכב על אופניים בשלג! יש לציין שזה כלי הרכב החביב עלי ו---על ההולנדים. 
  • להבין כמה אנחנו יצורים מוגבלים כאשר אצבע אחת שבורה! פאקינג קמיצה אחת שבורה וחיי השתנו (-: 
  • להודות לגדעון שרייבר סוכן הביטוח (ולסיגל ברננקה על ההפנייה לגדעון) שעשיתי ביטוח תכולה הכולל גם פלאפונים (250 יורו על החלפת מסך?!) 
  • להודות לבן זוגי היקר אשר הכריח אותי לחזור לפדל ולהתמודד עם הטראומה (שאין שלג...) 
  • להסביר לכולם שבן זוגי באמת בנאדם חביב והוא לא מכה אותי!!! חודש עם סימנים כחולים- וורודים על הפנים, כובע ענק ומשקפי שמש (שאין שמש!) שאת חדשה בשכונה - לא מוסיף קרדיט או נקודות למשפחה החדשה! 
4. מקור האושר: להסתכל על הילדים המקסימים והאמיצים שלי אשר עברו (ועוברים) חודשים לא פשוטים ומאתגרים: מעבר למדינה חדשה, שפה חדשה, ביה"ס חדש באמצע השנה, פרידה מחברים ומשפחה (ומהים), ללמוד כיצד רוכשים חברים חדשים כאשר אתה לא מדבר את השפה...כמה שינויים. 
ה'קטן' סובב את בית הספר ואותנו על האצבע ולימד אותם כמה דברים על התרבות הישראלית, מרדנות ונחישות, אבל עם הרבה הרבה חוש הומור. למדתי ממנו המון. לאט לאט, בנחישות האופיינית לו הוא למד אנגלית (וקארטה), רכש כמה חברים ועדיין נמצא בתהליך הסתגלות. הוא התאהב בקארטה, בעץ כריסטמס ובילדה ברזילאית מהממת בשם 'אנה- לואיזה', התמכר לסדרת ה'פנתר הורוד', מצייר מקסים והשנה אף התחיל לכתוב ולקרוא באנגלית. 
ה'גדול' שלי: למד מה זה לא להיות 'הכי טוב' בכיתה, שלא מבינים אותך, לא משחקים איתך...שיעור קשה לעבור בגילו הצעיר, אבל שיעור נפלא לחיים וכל הכבוד לו שהוא הסתגל ונקלט כל כך מהר - מוקף חברים בכל המסגרות, מדבר בבטחון ומציג פרוייקטים באנגלית. התאהב בהחלקה על הקרח, הרנינג ודגים טריים על כל סוגיהם, לומד נגינה על פסנתר והפך להיות מומחה במצגות POWER POINT, לומד 2 שפות חדשות במקביל...ועוד היד נטויה. זה לא שהכל סילאן, אבל אני בטוחה שהתקופה הזאת תעצב ותחשל אותם ותתרום להם כל כך הרבה לחיים. 

אני באמת ובתמים מסתכלת עליהם ונפעמת: לא יודעת אם הייתי מסוגלת לעשות חצי מזה ועוד לחייך.

הם נחשפים לכל כך הרבה תרבויות חדשות, אנשים מכל העולם, חגים, טיולים, מאכלים, מתמודדים עם פרידות מחברים בביה"ס הבינלאומי, געגועים למשפחה לחברים,  והכי חשוב (בעיני): מאושרים ולומדים להיות אזרחי העולם ולכבד את כולם. לומדים על מודעות וסבלנות כלפי האחר. 
אני מתעדת כל הזמן את הגיגיהם השנונים בדף הפייסבוק שלי: הגיגים של ילדים 




 Winter celebration AICS school



Winter celebration AICS school 
5. 'האופניים ואני'- סיפור אהבה: דרך הפידול ברחבי העיר, למדתי להכיר את אמסטרדם- וזה בהחלט יחסי אהבה-אהבה:קצת קשה לי איתה בחורף: אפרורית לי מדיי וקרררר. קר לי אפילו בריסים, בכל נקודה בגוף,  אבל עם כל זאת כמה אמסטרדם כיפית, מפתיעה, כל הזמן קורה בה משהו, היא אף פעם לא משעמממת ויחד עם זאת העיר רגועה. שקטה. 
למדתי להקשיב לשקט (מי שמכיר אותי בטוח מחייך ויודע שעבורי זה לא פשוט). למדתי לעצור. לנשום. להתבונן בדברים ולא לחלוף על פניהם כי 'אין לי זמן'. משגרת חיים עמוסה, לחוצה של חיים לבד בארץ עם ילדים, משרה מלאה, בן זוג שמגיע רק בסופ"ש ----עברתי למצב צבירה אחר לגמרי שהוא אינו פשוט לאדם מפוצץ אנרגיות כמותי, אבל בהחלט לאט לאט הדברים מחלחלים. עובדת על זה. לומדת על עצמי דברים חדשים. מפתיע בגילי המופלג, אך אפשרי. 





6. 'האפשרויות הבלתי מוגבלות':  חוץ מלעבור להיות רואת חשבון, עו"ד ורוקחת- עברתי על לא מעט מקצועות חדשים, שינוי כיוון, חיפוש, תחביבים---רעיונות מגירה---שינויים--- כמובן הרוב נרקם בדימיוני העשיר והפורה, אבל בהחלט עודף זמן, שקט ו'הכל פתוח' עבור אנשים כמוני מדובר בחוויה מטלטלת.

אני לאט ובטוח בונה לי תעדוף. סדר יום. פרויקטים ועיסוקים שאני אוהבת ומנסה להדוף מחשבות שליליות האופיינות ל'דור האיקס' המנקרות בראשי: "את מבזבזת את זמנך, הזמן חולף לו ואת לא מתקדמת, את חייבת להתגבש לגבי הקריירה!, לא תוכלי לחזור לשוק...."ועוד ועוד. סיי נו מור!

יש לי חדשות בשביל עצמי: זהו, שאני לא חייבת כלום! לא חייבת להתגבש על כלום! אני כאן ועכשיו. מתכוונת להנות מכל רגע (כמה שאני יכולה), לעשות 'כל-מיני' עד שארגיש מה מדוייק לי, לעבוד במה שאבחר או יתגלגל לפתחי,  או לפחות לנסות. להנות ממה שיש לי עכשיו! ולא ממה שאין, וכן זה בסדר שיש הרבה דברים שאני אוהבת. 'דור האיקס' המבולבל מחפש תדיר אחר האושר במקום להבין שזה עמוק עמוק בפנים. אנחנו דור עם אובר רגישות, אובר מודעות, אובר להכל. 
אז JUST GET OVER IT זה בסדר. אני מקבלת את זה. אני עושה כלמיני ולומדת להנות מכל רגע (או 80% מהרגעים...גם טוב). 

7. 'אורגני לי': כולם כאן ב'קטע ירוק- ירוק בהיר' ולמען האמת: זה מדבק.

גם בארץ היינו בקטע של אוכל בריא, אבל הבריא והאורגני בארץ - יקר ברמות פושעות ולא מבוקר דיו מה שגורם לי  להרגיש שאני משלמת ביוקר ואוכלת 'דה סיים שיט'. כאן, האורגני יותר זול מ'רמי לוי' ואחיו בארץ... אז אני מרגישה טוב לדחוס אותו למקרר ההולנדי הקטן שלי ולהרגיש 'בריאות'. 

8. Times stays long enough for those who use it- ליאונרדו דה וינצ'י 

למדתי שרק שאנו עובדים - אנו יעילים בניהול זמן. כאשר נמצאים בפורמט אחר, אני לא יודעת מה בדיוק משתבש בתוכנת 'ניהול הזמן', היא פשוט משתבשת לה בין הפרוייקטים, סידורים, ילדים, כביסות, בישולים, עוד סידורים 'נורא חשובים' ענייני ביהס ועוד. אני פשוט פחות יעילה. מתבוננת ומקבלת את זה על כל ההפרות בדרך. 
איש חכם אחר אמר:  (Lao Tzu)

"Time is a created thing. To say, 'I don't have time,' is like saying, 'I don't want to'."
.בהחלט חומר למחשבה 
.עכשיו, כל מה שנותר הוא להבטיח (לעצמי) שבקרוב יהיה פוסט 'חלק ב' וכמובן תמונות 

יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

ממשיכה לקלף ולהתקלף. (אין כניסה לציניים)


חג שמח!!! בהמשך לפוסט הקודם ולמי שפיספס: אני במסע של חיפוש אחר כיוונים חדשים, מרגשים, מאתגרים ובמסגרת החיפוש החלטתי כל יום להסתכל על לפחות הרצאה אחת מעוררת השראה בערוץ TED- (למי שלא מכיר זה הזמן להתחיל להתמכר: http://www.ted.com/) בנושאים המעניינים אותי או לפחות אני חושבת שיתרמו לי לחיפוש, להשראה, שינוי פרדיגמות וכו'.

במסגרת השוטטות היומית - נתקלתי בהרצאה של ניל פסריחה: The 3 A's of awesome 
שאולי היא קצת 'אמריקאית' במהות שלה (למרות שהוא בכלל קנדי) אבל בעיני היא פשוטה, כנה ומעוררת השראה.  

אז בקצרה: ניל מספר בדרך מאד אותנטית וזורמת, איך הוא הגיע לכתוב את הבלוג שלו אשר זכה להיות אחד מהבלוגים המובילים בעולם. הבלוג של נייל פסריחה, 1000 דברים מדהימים מדגישים את תענוגות החיים הפשוטים, ממילוי חינם ועד סדינים נקיים. בשיחה מרגשת מטד בטורנטו, הוא מגלה את שלושת הסודות (כולם מתחילים באות A) שמובילים לחיים שהם באמת מדהימים.

אז מה אני לוקחת משם? אז כפי שאתם בטח הבחנתם, אני אוהבת לכתוב (וגם לדבר מי שמכיר אותי יודע...אבל אולי המגורים כאן ניתבו את הדיבור לכתיבה) וכבר שנים אני כותבת לעצמי. התחלתי עם זה שלמדתי 'ימימה- חשיבה הכרתית' והאמת--- התמכרתי. עבורי זה אמצעי תרפויטי מדהים.


***לצינים שביניכם- זה הזמן לפרוש***. בכל מקרה החלטתי (בהשראתו) להוסיף לכתיבה היומית שלי, כל יום דבר קטן המרגש אותי או שאני אוהבת, או שאני מודה עליו או אפילו גורם לי לחייך. עוד לא בחנתי מהן התוצאות של ה'רעיון המהפכני הקטן שלי', אבל זה בהחלט מעורר תחושות טובות בגוף ופתאום מגלים כמה דברים קטנים, שגרתיים שאנו אפילו לא חושבים עליהם: ממלאים אותנו בשמחה ומעבר.

ולסיום: תקליקו ותהרהרו קצת. הוא לא ממציא את הגלגל, שמענו את זה לפני אלפי פעמים, אבל זה בהחלט מעורר השראה. יום מקסים. 










Little Things 

יום רביעי, 18 בספטמבר 2013

פוסט חושפני: זה לא אני זה ה"אור שבי".

אתם מכירים את התחושה שבא לכם שינוי? בעבודה, בחיים, מקום מגורים..."אוברול"?!
אני לא מתכוונת לכתוב פוסט רוחני ומתפלסף מדיי, אבל בהחלט חושפת את המחשבות שרצות בתאי המוח הקפואים שלי. (***קפואים מהקור***). 

אתם מכירים את התחושה שמיצינו ואנחנו רוצים להרגיש יותר סיפוק בעשייה? יותר הגשמה? יותר הנאה? פשוט יותר?! 

אתם מכירים את התחושה שהכל פתוח לפניכם, אבל למעשה סגור חזק בתוספת 'סגירת ואקום'? מכירים את זה שאומרים לכם שאתם "גיפטד" ולמה אתם לא עושים עם זה כך או כך? וזה הייעוד ואולי גם זה,

ואתם מרגישים "גיפטד" רק במחשבות היצירתיות שמנפחות את המוח?

מכירים את התחושה המגיעה בדרך כלל לקראת גיל מסויים ואז מתחילות להשתרבב מילים כמו: משמעות, חיים, סיפוק, שינוי ואושר?! אז אני לא יודעת מה אתכם... אני חווה את התחושה הזאת כבר דיי הרבה זמן. לפעמים היא מתעצמת ולפעמים היא שקטה, רגועה וחבויה. ברור ששינוי מקום מגורים במקרה שלי הינו רק טריגר לתחושות הללו ואז התחיל החיפוש האינסופי ש'בא לי שינוי'... אבל. ואז ה׳אבל׳ הופך לרבים עם כל מיני סיבות, פחדים, היסוסים וניסויים. 

מתוודה: הגעתי לשלב הזה בחיי ובבקשה לא לצקצק בשפתיים - "נו טוב... יש לך זמן פנוי לחפש את עצמך באמסטרדם". אני ו׳זמן פנוי׳ לא 'בסט פרנדז'. קשה לי עם זמן פנוי, כי אני אוהבת להיות בעשייה מעניינת. מאתגרת. מספקת. יש לי יותר מדיי אנרגיות בגוף לפרק. כזו אני. אז לקראת החורף שכבר עטף אותנו החלטתי להכנס לשלב החיפוש הרציני: 

- חיפשתי קורסים להעשרה בתחומים המעניינים אותי ובאופן מפתיע... אין אותם באנגלית. מבאס ואף מפתיע. טרם התייאשתי. 

- התחלתי לחפש עבודה. זה בהחלט מאתגר שאתה נטול קשרים בתעשייה ולמעשה מתחיל מההתחלה ובנוסף לא ממש נעולה על מה אני רוצה להמשיך מבחינת קריירה, וגם יש לי חסרון שאני לא מדברת הולנדית. אבל נפלאות הלינקדאין - לאט לאט נכנסת ומתחברת, טווה לי קשרים.
"מחוברים- אמסטרדם" - זה אני. 

בנוסף אני מהרהרת: מה מרעיד לי את הפופיק? מה מסב לי הנאה ואושר או סיפוק?
מה באמת באמת אני רוצה? 
אין לי ממש תשובות או בעצם יש לי ואין לי מושג איך לתרגם אותם לעשייה או קריירה.

אז בגלל שאני בנאדם אופטימי מטבעי החלטתי לנצל את אווירת החגים ופשוט לכתוב את החלומות. רעיונות. מה אני הכי אוהבת לעשות. מה מרגש אותי ולנסות משם לזקק ולמקד את החיפוש. אז אני לא מתכוונת לחשוף ה כ ל בפוסט. חכו לפוסט הבא... מקווה שעד אז יהיה לי כבר מה לעדכן. 

חג שמח לכולנו! 
THOUGHTS


יום רביעי, 11 בספטמבר 2013

חשבון נפש הולנדי לקראת יום כיפור

התגעגעתם? גמאני. הרבה זמן לא כתבתי והרבה התרחש מאז הפוסט האחרון. אז מה היה לנו? 
חופש ארוךךךךך, אך משובח בישראל, הולנד ונורבגיה (יש אלבום מהמם למי שפספס את התמונות מהטיול בנורבגיה בפייסבוק- http://goo.gl/OwT9h7

חזרה לשגרה שכללה שינויים חיוביים ואפילו מאאאאאד: 


- הילדים ממש רצו לחזור לבית ספר הבינלאומי - נראה לי הם חטפו 'אובר-דוז' קליל מהטבע בנורבגיה.

כמה מענג לשמוע את זה אחרי מה שעברנו שנה שעברה, במיוחד עם ניתאי. אמן שימשיך. חמסה-
שום-בצל והרנינג.  
- ניתאי התחיל ללכת ל'קהילה עברית' - בית החינוך של הקהילה הצעירה אחת לשבועיים ביום א'. הוא כל כך נרגש לפגוש במקום אחד כל כך הרבה ילדים המדברים עברית. יובלי הולך שנה שנייה לצופים. שורשים פה. 
- זמן חוגים: אז יש כאן קטע 'עצבני' עם ענייני החוגים. באופן אישי, אני לא אוהבת לרפד את הימים של הילדים ב'אובר חוגים' בטח לא בגיל הזה, אבל כולם כאן בחוגים כמעט כל יום, ואני מודה שלקראת החורף אני מנסה להכין אותם (ואותי) לחורף, כי לילדים כאן אין הרבה זמן למפגשים חברתיים כי הם מלאים בחוגים...
אז חכם אחד אמר 'ברומא התנהג כרומאי'- לא?  אני מתחילה למלא את יומם בחוגים ויש את עניין השחייה שצריכים פה לקבל דיפלומת A-B-C  בשחייה (שחייה אולימפית?!), ואם לא, הם לא יכולים לשחות ללא מצופים ומבוגר בבריכה- גם אם אתה בן 12. ילדיי חושבים ומרגישים כדגים לאחר שיעורי השחייה שהם עברו בארץ ושעות ים מטורפות שהם צברו ---אבל מסתבר שלהולנדים זה לא מספיק טוב, ובגלל כל התעלות ושפע המים - יש כאן סטנדרטים אחרים ומחמירים ואנו צריכים להתחיל מהתחלה, כמה סגנונות, שחייה מתחת למים עם בגדים קפיצות ראש - בקיצור חוג שחייה, קארטה, חוג אנגלית, חוג עברית והילדים בקשו: כינור ופסנתר. יהיה חורף מעניין. בטוח. 
- הם אפילו מדברים קצת אנגלית ?! דיברנו כבר על המיתוס, אבל איזה כיף לשמוע אותם מדברים משפטים שלמים --- אני נפעמת!  גאה בכם מתוקים! 
- הגיע הזמן להשקיע בעצמי- עכשיו שחזרנו לשגרה, הילדים צריכים אותי אבל מ 3...ומה עכשיו לעזאזל אני עושה עם כל הזמן הפנוי??? אז יש כמה 'רעיונות מגירה' שהתחלתי לגלגל לבד ועם עוד שותפים- מבטיחה לשתף בהמשך ברגע שיהיה רלוונטי. 
- Ik begin om Nederlands te leren----כן. אני מתחילה ללמוד הולנדית! למה? ככה. כי אני רוצה להבין מה אני 
קונה בסופר ואיך אומרים כמון או קמח מלא או רימון ושאני מקבלת מכתב להבין בגדול מה רוצים מחיי, ושאני מקבלת הודעות בטלפון - להפסיק להתקשר לחברה ולהשמיע לה את ההודעה לתרגום (מוגבלת או לא!) וכמובן בשביל ילדיי ששואלים אותי כל מיני שאלות ואין לי שמץ...
- התחלתי לגשש לגבי עבודה- חלקית, מזערית (-: הכוונה לא משרה תובענית עכשיו שתסגור את יומי כי נכון שקצתי בשוטטות, אבל עדיין עושה ספורט ויוגה ועניינים אחרים וקצת פרוייקטים של דיגיטל, מסתובבת בעיר ומחפשת מקומות חדשים לכתוב עליהם וגם ארגוני בית וכו' וכל נושא הילדים: חוגים וחברים עדיין גובה מחיר של זמן והרבה מאמצים אבל ניחא- אני רוצה לעבוד בעיר! (יאללה להפיץ לגורמים הרלוונטיים).  
-  הקיץ הזה היה מ-ה-מ-ם באמסטרדם- אפילו ניערתי מאבק את בגדי הקיץ. היה חםםם! כבר רשמתי בעבר- כאשר חם בעיר והשמש זורחת- החיים מחייכים כאן לכולם- ללא הבדל דת, גזע ומין (מתכון מעולה למי שסובל מדכאון). כולם בחוץ, משילים חולצות, חושפים רגליים ושותים הרבה. אז נהנו להרגיש את הקיץ בעיר אחרי החורף הבלתי נגמר - ובהחלט ספגנו הרבה שמש השנה. אין תלונות.  
- חגגנו את ראש השנה עם משפחתי המקסימה שהגיעה לבקר ועכשיו מתכוננים לקראת יום כיפור- אופניים כבר יש (-: 
- אני בהחלט צוברת קילומטראז' בעיר: המלצות על מקומות בילוי, אטרקציות, שווקים, שופינג, מספרה, ניקוי יבש, ספקי שירות...הכל נרשם. מרגישה שאני מכירה דיי הרבה יחסית למהגרת חדשה וכיף להמליץ. אשמח שתשתפו את הבלוג או תפנו אלי מי שמתכנן ביקור בעיר. בבלוג מצד ימין יש את 'רשימת החיים הטובים' עם כל ההמלצות שלי. אשמח אם תשלחו אלי המלצות נוספות מהעיר. 
- הכי חשוב: אנו מתכננים ביקור בישראל באוקטובר אז הדירה המהממת שלנו מיועדת להשכרה או להחלפה בין התאריכים 19-29.10 - לרציניים בלבד. מתאימה למשפחה עם שלושה ילדים, זוג או חברים. זהו. (פרטים נוספים בפרטי) 
קצת תמונות וגמר חתימה טובה. 


שייט בתעלות 

ניתאי בפעילות ראש השנה- 'קהילה עברית'

ביקור נוסף בחיטהורן ה'וונציה של הולנד'

Museumplein

יום חמישי, 1 באוגוסט 2013

דברים שלא ידעתי על אמסטרדם. לקרוא ולשמור

אני גרה באמסטרדם כבר חצי שנה ובהחלט משוטטת ומכתתת רגליים ברחבי העיר ומסביבה, אבל רק עכשיו שהילדים בחופש ומיצינו את האטרקציות המוכרות גיליתי כמה העיר מהממת ומציעה שפע של אטרקציות חוץ ממה שכולם מכירים.
אז החלטתי להשקיע ולהכין לכם רשימה לטיול הבא:
1. אם נוסעים בקיץ לאמסטרדם - יש כמה חופי ים מהממים. אחד מהם נמצא בעיר ונקרא:
blijburg חוף מקסים עם מי נהר מתוקים. חול. בתי קפה ומוזיקת האוס. בקיצור שווה ביקור למי שמתגעגע לים.
עוד חוף מהמם בהארלם: zandvoort. גם העיר שווה ביקור וגם החוף מקסים כאן זה חוף הים הצפוני אז המים קרירים...
2. פארק אמסטל- פארק מהמם וקסום המציע שפע אטקרציות לילדים: פינת חי ענקית, מיני גולף, פארק משחקים ומתקנים, רכבת הנוסעת בכל הפארק, אגם ועוד... שווה ביקור! בפארק אין כניסה לאופניים ורכבים.
3. זה אמנם תיירותי אבל פאן פאן לילדים- ׳ספינת הפנקייקים׳. מגיעים לתחנה מרכזית - לוקחים מעבורת חינם לצפון העיר (noord) המעבורת הכי שמאלית במזח, ומשם לוקחים את ספינת הפנקייקים. יש שייט לשעה או שעתיים וחצי. שעה נשמע לי מספיק להורים ולזאטוטים. השייט כולל פנקייקים כמה שרוצים: מלוחים ומתוקים ובבטן הספינה יש אמבטיית כדורים ענקית שהילדים משחקים. לאחר שהשייט מסתיים כל האזור בכלל מרופד במסעדות/ בתי קפה מגניבים.
***ספינת הפנקייקים יש להזמין מראש בחודשי הקיץ.
4. הידעתם - על הגג של מוזיאון המדע ׳נמו׳ יש מלא בריכות מים קטנות ומאד כיף להיות שם עם הילדים
5. שמורת טבע מהממת צפונית לאמסטרדם:
Het twiske. יש שם הכל: מסלולי טיולים, אגמים, מתקני משחקים, טיול אופנים, לשכור סירות... בקיצור תורו וגלו (-;
6. ארמון המלוכה: חלפתי על פני הארמון עשרות פעמים ומעולם לא חשבתי לבקר בו, ואז באיזה ביקור ב׳דאם סקוור׳ ניתאי ביקש לבקר בארמון. קראתי קצת ויאללה הלכנו לסיור. יש להם פעילות לילדים במהלך הסיור. הארמון לא גדול מדיי וזאת בהחלט אופציה חביבה במידה ומחפשים מה לעשות. לא מאסט כמובן.
7. שווקים: השוק ביורדן בשבת.
8. שוק הפשפשים באמסטרדם: בשביל ילדיי זאת תמיד חוויה מרתקת והשוק מציע מכל וכל
9. מוזיאון הספנות: מוזיאון מושקע עם תצוגה אינטראקטיבית ייחודית. קצת היסטוריה. קצת ספינות. קצת לימוד. קצת פיראטים. אהבתי.

וכרגיל אסיים עם קצת תמונות. תהנו.

להמלצות נוספות תכנסו לדף

 'ההמלצות הכי שוות למבקר באמסטרדם'  










יום רביעי, 24 ביולי 2013

בחזרה מארץ הקודש.

ביקור ראשון בישראל לאחר פז״מ של חצי שנה באמסטרדם. על מה אכתוב ומה אספר?

נתחיל בכמה התגעגעתי לארץ. משפחה וחברים לשמש. לחום. לים. לכחול. לספונטניות. לזרימה...

אין עוד מקום בעולם כמו ישראל שהכל זורם. קליל. ׳לא רגוע׳, אבל כה פשוט מבחינת הילדים. חברים. מפגשים. כן בא לנו - לא בא לנו. ׳הכל בסדר׳. תזרמו. מעניין איך אומרים ׳תזרמו׳ בהולנדית?!

מה שכן הימם אותי הוא ששכחתי כמה יקר לחיות בישראל והמחירים המופקעים ב׳סופר׳ (פוליצר: תרגיע!) שבאמת ובתמים לא ברור לי מדוע אנחנו לא מתחילים להחרים ברמה הלוקאלית - זה פשוט גניבה לאור יום לקנות חלב, לחם, יוגורט וקצת פירות ולשלם 260 ש״ח. מוגזם!!! עושק!!! אני עושה כאן קניות של הכל: בשר, דגים ירקות חלק מהמוצרים אורגניים ולא עוברת את ה 30 יורו. נכון, שאני עושה קנייה חכמה וחסכנית יותר כי המקרר ההולנדי הקלאסי נראה כמו פריזר קטן של סטודנט ישראלי - אבל לפחות אני פחות אוגרת ופחות זורקת. 

הכל י ק ר ולא פלא שהרבה מתוסכלים מזה. הרבה אנשים מרוויחים יפה ולא מצליחים להרים את הראש. זה לא שכאן הכל זול- אבל בהשוואה לישראל, מדובר בהוצאות בסיסיות שוטפות זולות משמעותית מהארץ. האמת זה מעצבן, כי זה רקוב ומושרש ואין תחושה שזה עומד להשתנות בקרוב. 

אני ינקתי ויטמין D כמה שרק יכולתי וזה היה מושלם. אין על הים בישראל וראיתי כמה חופים יפים בחיי ברחבי העולם. אני מניחה שרבים לא יסכימו אותי אבל מזג האוויר בישראל- מושלם. הילדים היו מוקפים בחברים 24/7 כמה חום ואהבה. איזה כיף. גם הם התגעגעו לזה. הביקור היה קצר מדיי - ובהחלט לא הספקתי כל מה שרציתי. מקווה שנבוא שוב עוד השנה.

חזרנו שלשום ל'ארץ הגבינות' ואיזו קבלת פנים חיכתה לנו: 28-31 מעלות כל השבוע ובנוסף נחשפו בפניי פנינות חמד חדשות ממש ׳מתחת לאף׳ בעיר ומחוצה לה -שמורות טבע פראיות, חופים- כן.. עם חול, שמשיות ומוזיקת האוס. מ ה מ ם. אמנם מי נהר מתוקים ולא מי מלח אבל בואו לא נהיה קטנוניים. אותי זה סידר בנחיתה... שמש. מים. כמעט כמו הבננה ביץ׳ במכמורת. כנראה שהגיע הזמן לרכוש מאוורר כי אין כמעט בשום מקום מזגנים. 

בנוסף אני עדיין מרגישה כמו תיירת אז אני מנצלת את החופשה להסתובב קצת עם הילדים מחוץ לעיר: כפרי דייגים, ערים שטרם הייתי וכל מיני אטרקציות שכנראה אני צריכה לעשות עליהן ׳וי׳ כדי להרגיש יותר בבית.

קצת תמונות מהקיץ ההולנדי. מתגעגעת לישראל. 











יום רביעי, 3 ביולי 2013

שנייה לפני שאורזים מזוודה. סיכום מחצית

איך שהזמן אץ ורץ לו. אנחנו כמעט חצי שנה בהולנד. לקראת ביקורנו הראשון בישראל מאז המעבר, ליקטתי כמה חוויות, תובנות ותמונות כדי בכל זאת לסכם את המחצית:

1. אלו בהחלט היו חודשים עמוסים, מאתגרים, מרתקים, מעייפים, גשומים ו... מורכבים. אבל, עם כל הקשיים, האתגרים, הריגושים, הפחדים --- היה לנו כיף, הרבה זמן משפחה מבורך, הכרנו אנשים מקסימים ומדינה רגועה ברמות מטורפות, טיילנו הרבה והכי חשוב מי היה מאמין: הילדים סיימו בית ספר וקיבלו תעודות ורכשו חברים חדשים ומתחילים להרגיש כאן בבית! ניתאי אחרי מאבק ממושך ומתיש בשלל המורות והילדים, נרגע התחבר ואפילו קיבל ׳כוכב השבוע׳!!!

2. בתור הורה מתנדב ראשי בכל הפעילויות האפשריות של בית ספר, אני מודה שזה פתח אצלי הרבה צ׳אקרות והתבוננות בילדים מזווית אחרת, ואני בהחלט רואה זאת כהזדמנות מדהימה עבורי לחוות את היום יום של ילדיי ולקחת בזה חלק- מה שבארץ אף פעם לא היה לי זמן.

3. בהמשך למה שכתבתי בסעיף 1, זה מאד מאתגר להיות הורה מתנדב בכיתה שהשם הכי ׳פשוט׳ להגייה הוא קוטה, או טאקר, זייפר או שיבאנצ׳י. ואני חשבתי שניתאי זה שם מורכב... והיתרון בבינלאומיות חוץ מהחשיפה לתרבויות שונות ושהילדים הופכים להיות ׳אזרחי העולם׳, זה בכל מפגש כיתתי: אם הייתם רואים את סוגי האוכל שהילדים או ההורים מביאים: זה בהחלט מיני שוק אוכל בינלאומי. אני כמובן נהנית... חגיגה לעיניים. כרגיל אני נאלצת להביא: חומוס, פלאפל
כי מה עוד נחשב אוכל ישראלי? קוטג׳? מצה עם שוקולד שחר? ...

4. אווררנו את בגדי הקיץ... ואפילו את הכפכפים. זה לא שאנחנו לא חווים כאן ימי גשם, אבל מתחילים גם להרגיש מה זה קיץ הולנדי וזה בהחלט מהממממם. היה יותר מהמם אם לים כאן היו מוסיפים עוד כמה מעלות ועוד כמה קרני שמש-קבועות. שהשמש זורחת מגניב לשבת בפארק להתחרדן בשמש וזה כל פעם מהמם אותי כמות האלכוהול שזורמת בפארק לא רק אצל צעירים נטולי ילדים אלא גם אצל הורים עמוסי ילדים. מציעה לאמץ את זה גם בארץ... זה בהחלט משפיע על האווירה הרגועה בגנים הציבוריים הן של ההורה והן של הילד.

5. חוזרת ל׳מיתוס האגדי׳ שהתקוממתי מולו בעבר: ילדים לא יודעים לדבר שפה חדשה גם אחרי חצי שנה... הם בהחלט התקדמו וקיבלו בסיס... אבל הדרך עוד ארוכה.

6. לקראת הביקור בארץ - מכינה את עצמי שתהיה התרגשות גדולה, הרבה מפגשים, סידורים ואולי גם כמה פיספוסים כי לא נוכל להספיק הכל. כולנו מחכים בקוצר רוח. איזה כיףףף.

7. בגלל הזמן החופשי אני מרגישה כמאגר מהלך על אמסטרדם: מקומות, מסעדות, חנויות, טיולים, אטרקציות ומה לא... אנסה להקיז הכל בבלוג אז לנוסעים בקרוב פשוט תציצו מדיי פעם בהמלצות ותשתפו.

יאללה קצת תמונות ונפגש בקרוב.

רוית











יום שישי, 31 במאי 2013

תובנות של ישראלית בהולנד.

אז ככה. הפוסט כולו יוקדש לתובנות חדשות
על ישראלים החיים בהולנד. לא להתרגש בבקשה אם אתם חשים אחרת, אנחנו בסה״כ אנשים שונים עם אוסף חוויות.

תובנה 1:
יש משהו משחרר מעין קתרזיס מבורך הקשור בישראליות שלנו. למה? אנחנו לחוצים, עצבנים, כועסים, ישירים, לא נראה לנו משהו... אנחנו נשחרר את הקיטור לטוב ולרע. אולי זה נראה מהצד לאחרים או לגויים כאגרסיביות או יתר ישירות, לי זה נראה טבעי ומתבקש ואני מתגעגעת לשחרור קיטור או לישירות.

תובנה 2:
ההולנדים מאד מאד נחמדים. אני מודה שזה נחמד. כיף. רגוע אבל... לפעמים בגינה בא לי לנער איזה אמא בלונדינית, לא כי היא בלונדינית או גבוהה ממני אלא בגלל שהיא מעצבנת אותי או מטיפה בהולנדית לילדים שלי אשר בוהים בה ארוכות. זה כמובן מתחבר לתובנה 1.

תובנה 3:
עדר הולנדי. אז ככה מבלי להעליב יש כאן תופעות שבישראל היו מגיבים בלינץ׳ (לא שאני מעודדת...). יכולים להוריד אותך מהתחבורה הציבורית ככה פתאום לדווח לך שהטראם/ אוטובוס לא יגיע ליעדו וגם לא אלו הבאים אחריו. וזהו. תנסה לפנות לנהג הוא יגיד לך שהוא בהפסקת קפה. וביי. וכולם מחייכים, רגועים יורדים להם וככה האירוע מסתיים. וואו גדלות נפש או עדר מחונך???

תובנה 4:
מה הקטע של מזג האוויר כאן??? לאלו שעוקבים אחרי בטח נמאס לכם לשמוע על זה, אבל התחזית כל הזמן משתנה, מזייפת. יש שמש בתמונה ו 21 מעלות ויורד גשם וקררר. אני ממש מנסה לפענח את זה כי זה בהחלט הדבר היחיד שמשפיע על מצב רוחי (טוב... קצת הגזמתי). מה שכן, כאשר השמש זורחת אף אחד לא עובד כאן וכולם מאושרים.

תובנה 5:
באמסטרדם מעשנים סמים. כן כן. זה חוקי. אבל חוצמזה יש מלא מה לראות, לבקר, לטייל ולחוות בעיר ובכלל אז יאללה תרגיעו קופישופס זה סבבה אבל יש עוד הרבה מעבר.

תובנה 6:
אני הולכת לפתוח עסק חדש: לייבא פלפלים אדומים מישראל. הידעתם שפלפל אדום חמוד מתומחר כאן ב 1.20-1.50 יורו לאחד???
עסק או לא?

תובנה 7:
הכל אבל הכל יותר זול כאן. (חוץ מהפלפלים האדומים). זה בהחלט גורם לי לחשוב על ארצנו הקטנה ויוקר המחייה. חוגים, קניות, אוכל, בקיצור הכל יותר זול ואני באמת תוהה כמה אפשר להמשיך לעשוק אותנו בישראל.

זהו ועכשיו תמונות.
סופ׳ש מקסים ושמשי לכולנו.














יום שישי, 17 במאי 2013

על הכל ולא כלום.

הרבה זמן לא כתבתי. נורא רציתי לפרוק, אך לא הכל אפשר לשתף במדיה הדיגיטלית. החודש האחרון היה עמוס בביקורי משפחות שמאד עזרו לנו, בחוויות מורכבות ונעצור כאן.
אך יש לא מעט דברים שאני יותר משמחה לשתף.
אני יושבת לי בקפה שכונתי ב׳אלברט קייפ מרקט׳ אשר נמצא בשכונת הפייפ. שכונה צבעונית, היפסטרית, וינטאג׳ית, ניים - איט. הכל הולך כאן. אני כל כך אוהבת להשקיף החוצה על העוברים ושבים, הזמן עוצר מלכת ואני מתנתקת וכותבת.

אז מה אני כן יכולה לשתף?

שוב אני מעבירה את השרביט לבלגיה שאלמלא גרנו כאן אני מניחה שלעולם לא הייתי טורחת לבקר בה או בטח לכתוב עליה. טיילנו כמה ימים באזור מקסים הנקרא: ארדנים. וואוו.
זה באמת כמו לטייל בתוך גלויה ציורית. כפרים קסומים לצד אגמים, צוקים גבוהים בתוך טבע פראי והרבה אטרקציות מכל וכל: מצודות, מסלול מבוכים, מערות נטיפים, פארקים, שייט, מרכז החלל האירופי ועוד והכי טוב פשוט ללכת לאיבוד בתוך העיירות והכפרים הקטנים. הכל ירוק וירוק טבע עשיר שפשוט מקיף אותך מכל עבר וכמובן כמו שכבר הכרתם אותי: אוכל משובחחחח. ווואו. לא אפרט כאן הכל, אבל הילדים שלי מתנסים בהכל. יובלי החליט לנסות שבלולים. הרבה מסעדות משפחתיות קטנות ופשוט מדהימות. אין מילים. אוכלים כאן טוב ואני מודעת לזה שלקראת ביקורנו בארץ והים הכחול אני צריכה להרגיע.

אז עד כאן על הארדנים. מומלץ בחום ומי שרוצה מסלול, מקום לינה ועוד המלצות בבקשה לפנות אלי.

הילדים חזרו לאחר חופש ארוך של שבועיים לבית ספר והמצב משתפר. יותר חברים. ניתאי פחות מתמרד והפנים שהוא נשאר בנתיים כאן. בסה״כ הוא מתקדם ממש יפה ויובלי גם. מקסימים שלי.
ליובלי קנינו רולר בליידס והוא מאושר, וניתוש קיבל אופניים חדשות ורוכב איתנו לבית ספר כמו ילד גדול. כמובן שאני מחסירה פעימות במהלך הרכיבה. הרבה נשימות... בכל זאת אנחנו רוכבים בכבישי אופניים. הם לדעתי הילדים היחידים שרוכבים עם קסדה. זה קטע הזוי כאן שאף אחד לא שם קסדה ותינוקות וילדים קטנים על אופניים ללא שום הגנה. לא טחנו להם ״קסדה בראש טוב?!?״

בנוסף אני ממשיכה לתור את העיר ולגלות כמה היא קסומה וכיפית במיוחד שהיא מתחמממת.
עוד חנויות מגניבות, מסעדות מעולות, שוק פשפשים, ברים שכונתיים ועוד מיני סוכריות. כיף.

לגבי, אני בצומת דרכים באמסטרדם- מצד אחד מגששת לגבי עבודה אבל רק דרך קשרים מצד שני עובדת על כל מיני דברים, רעיונות חדשים והרבה עם הילדים... אני פשוט מחכה להם. ממש ככה. אם בארץ הייתי בג׳ינגול מתמיד כאן אני בקצב אחר, רגוע, שפוי, זמני זה ברור אז אני מאפשרת לעצמי להנות.

בקרוב ביקור בישראל- ביולי. הילדים סופרים ימים וגם אני כבר כמהה להרגיש את החול ולראות את הכחול האינסופי של הים. געגועים עזים למשפחה ולחברים.

זהו עד כאן. למי שבא לביקור אני מתחילה לרשום בבלוג המלצות על מסעדות, ברים וכו׳ תהנו.

סופ״ש מקסים ורגוע לכולם.



















יום רביעי, 17 באפריל 2013

ניפוץ מיתוסים.

זה הולך להיות פוסט קצר וענייני. 
כל כולו יתרכז במספר מיתוסים שאני מתכוונת לנפץ: 

1. זה נכון שהאוכל ההולנדי לא נחשב גורמה או משובח ו'האחות הקטנה' בלגיה ו'האחות החורגת' צרפת באמת גונבות את כל ההצגה, אבל בהחלט אפשר למצוא באמסטרדם אוכל משובח, שווקים צבעוניים עשירים ומלאי כל טוב והעיר מרופדת במסעדות מגניבות שאכתוב עליהן בפוסט נפרד. מבטיחה שלא תשארו רעבים אחרי זה. 

2. ילדים קטנים רוכשים שפה חדשה תוך חודשיים... בבקשה מי שטוען כך שמיד יגש ללשכתי. זה נכון שהתאים במוח בגיל הרך מהירים וקולטים בקצב אחר של מבוגר, אך התהליך ארוך ומייגע ולוקח לפחות מספר חודשים עד שנה עד שהם מדברים ומתקשרים ממש בשפה אחרת. מי שעדיין חושב אחרת מוזמן לתצפת על הנסיכים שלי יובל וניתאי וללמוד. 

3. 'עם ישראל חי' - אז עם ישראל חי, נושם ומאוחד גם בגולה...זה לא בדיוק מיתוס אבל אני חייבת לציין שהכרתי כאן ישראלים מקסימים. יש תמיד את אלו שמאד אוהבים לעזור לחדשים ויש כאלו שפחות. יש את הישראלי ה'מצוי' ויש את ה'רצוי'. היינו בהופעת ג'אז משובחת של כמה הרכבי ג'אז ישראליים מוכשרים ברמה בינלאומית ונדהמנו מהכשרון, חגגנו יום עצמאות עם כל מה שצריך בשביל להרגיש עצמאות בגולה: שמש, 'על האש', חומוס, טחינה, סלט קצוץ, סלט כרוב...והתחושה היא שהישראלים נמצאים בכל מקום. זה בהחלט מחמם את הלב במיוחד שנמצאים רחוק מהמשפחה. 

4. ולסיכום: רק תראו איך התמונות משתבחות כאשר יש שמש. אולי זה האנרגיות שלי שמושפעות מכל מעלה ואייקון של ענן בתחזית מזג אוויר אבל זה פשוט נראה יותר טוב. 









יום שלישי, 2 באפריל 2013

מתחמם...

מודה שלא יכלתי לכתוב ואני תולה את האשמה במזג האוויר. הקור פשוט כיבה אותי. מי שמכיר אותי יודע היטב כמה קשה וכמה נדרש בשביל לכבות אותי... לקום בבוקר לאפור ולפתיתי שלג נעשה גדול עלי.
מה שמחזיק אותי הוא לשמוע שזה באמת החורף הכי ארוך וקשה ואוטוטו מזג האוויר משתנה והעיר חלומית. שלא תטעו, העיר אכן חלומית וכיפית שהשמש זורחת והאנרגיות בשמיים, אבל פשוט אלו ימים נדירים ובתור ׳חולת ים׳ המצב החל להשפיע עלי ונכנסתי למצב התחפרות ביתי צפוף.
אתמול היה יום שמש כיפי בערך 7 מעלות ומי מאמין שאני כ'אחרונת ההולנדים' פשטתי את אבריי והתחרדנתי לקרניי השמש הקרירה עם חיוך ענק פרוש על פניי. יש לציין שהייתי עטופה עם מעיל וכל מה שצריך, אבל בהחלט השמש הוציאה אותי בצהלה מהבית.

אז מה היה לנו בשבועיים האחרונים? חגים וארוחות... חגגנו פסח עם חברים באמסטרדם ועוד 30 ישראלים מכל וכל, תמהיל מעניין ומשעשע של ישראלים חלקם שנים פה חלקם זמן קצוב, הדבר שהכי שעשע אותי שהכרתי זוג חביב עם ילדים הגבר נראה כמו רואה חשבון או איש הייטק אפרורי  (סליחה על הסטיגמות) ובסוף הוא מספר לנו שיש לו רשת חנויות סקס בעיר... רשת מובילה עם כל הדברים הכי חדישים בתחום... כל כך רציתי לשאול: איך חיי הסקס שלכם ואם הוא קודם בודק בבית... אבל בכל זאת ערב חג אז נדמתי...(-: 

היה ממש כיף שמח וכמובן אוכל בשפע, כי חלילה וחס שמישהו יישאר רעב. חגי ישראל תמיד כרוכים באוכל ואם אפשר עשרה סוגים לכל מנה הרי זה משובח.

קראנו את ההגדה, אכלנו, שרנו היה ממש שמח.
מעבר לזה אנחנו עדיין בשלבי הסתגלות לבית ספר, ניתוש בתהליך וזה בהחלט לא פשוט אבל אני מאמינה שזמן ותמיכה שלנו יעזרו ובסוף יהיה בסדר. הוא לאט לאט מפנים שלא מדברים ולא ידברו עברית בבית ספר וזהו. ליויתי אותו בטיול כיתתי ל'גן הבוטני' ושהגיעה שעת הצהריים התרגשתי לראות את קופסאות האוכל של הילדים מכל העולם: הודי, יפני, קולימביאני, קוריאני...זה נראה מפתה. 

בקרוב המשפחות של שאול ושלי מגיעות לביקור והילדים יהיו בחופשה ארוכה בחודש מאי ואנחנו מתכננים לטייל.

ניתוש המהמם חוגג ברביעי יומהולדת וכולנו מתרגשים. נחגוג לו גם בכיתה ונארגן לו גם יום כיף... כמו אחיו הוא הזמין ׳לונדון׳ והבטחנו שנגיע לשם בקרוב. 

עד כאן דיווחים וכמובן תמונות. שבוע מקסים












יום ראשון, 17 במרץ 2013

אמסטרדם - פריז.

מזמן לא כתבתי ופרקתי, הנה קצת ממה שעבר עלינו בשבוע האחרון. סיפרתי כבר שלילדים לא קל בבית ספר וזאת התחלה מאד מאתגרת עבורם. יובלי יותר מסתגל, למרות שעדיין לא קל לו, אבל התחיל להתחבר עם כמה ילדים.
ניתוש עובר תקופה ממש קשה. אני בקשר יומיומי עם המנהלת, והוא ממש מתמרד ללמוד אנגלית וגם חברתית לא קל לו. הם מנסים כל מיני שיטות, אבל אני מכירה את ניתוש, ברגע שהוא יחליט ויבחר הוא יכנס לזה כמו מלך. בנתיים הוא ממש לא אוהב את הרעיון של בית ספר ועוד באנגלית. בנתיים, אני מנסה לעשות להם כמה שיותר כיף אחרי בית הספר.

נסענו לכבוד היומהולדת של יובלי לפריז:
יום ראשון אייפל, שני- יורודיסני ושלישי שוטטות במקומות האהובים עלינו: מונמרטר, לוקסמבורג והרובע הלטיני והנה כמה הגיגים לסיכום:
- פריז לגמרי מתאימה גם לילדים.
- שירות: אין מה לעשות ׳מודעות השירות׳ של הצרפתים: הייתה ועודנה מ ז ע ז עת. שיק או לא-תלמדו לחייך ונכון שאתם מהממים בהכל, אבל למה אתם זועפים?!? וסליחה אם קצת הכללתי.
- יורודיסני- מקסים. מרגש. מטחנה של כסף מטורפת, תורים אינסופיים, אבל הילדים כל כך נהנו. שווה כל רגע וכל יורו (-;
- אוכל, קדימה אוכל. אין על האוכל הצרפתי. החנויות. בתי קפה. קוראסון חם בבוקר. פשוט עושה לי את זה כל פעם מחדש.
- אנגלית- לא הגיע הזמן שתלמדו כבר אנגלית? ׳גוד בלס יו׳ אבל צרפתית לא תהפך לשפה בינלאומית. תשחררו...

מתחיל קצת להתחמם כאן ואני כבר מצפה לאביב ולשמש... אומרים שהעיר נראית ומתנהלת אחרת שיש שמש. טרם התייאשתי. ממתינה בסבלנות.

וסתם קוריוז הזוי- קבלנו מייל נזיפה מבית הספר כי מסתבר שאם אתה רוצה שהילד שלך ייעדר מבית הספר, צריך להגיש בקשה מסודרת ולחכות לתשובה. הורגים אותי לאט ובטוח עם התכנון לטווח ארוך. (יש להגיש את הבקשה 8 שבועות מראש!!!)

זהו לעכשיו. ממתינים לטיסה בחזרה לאמסטרדם.
וכמובן תמונות.