יום רביעי, 24 ביולי 2013

בחזרה מארץ הקודש.

ביקור ראשון בישראל לאחר פז״מ של חצי שנה באמסטרדם. על מה אכתוב ומה אספר?

נתחיל בכמה התגעגעתי לארץ. משפחה וחברים לשמש. לחום. לים. לכחול. לספונטניות. לזרימה...

אין עוד מקום בעולם כמו ישראל שהכל זורם. קליל. ׳לא רגוע׳, אבל כה פשוט מבחינת הילדים. חברים. מפגשים. כן בא לנו - לא בא לנו. ׳הכל בסדר׳. תזרמו. מעניין איך אומרים ׳תזרמו׳ בהולנדית?!

מה שכן הימם אותי הוא ששכחתי כמה יקר לחיות בישראל והמחירים המופקעים ב׳סופר׳ (פוליצר: תרגיע!) שבאמת ובתמים לא ברור לי מדוע אנחנו לא מתחילים להחרים ברמה הלוקאלית - זה פשוט גניבה לאור יום לקנות חלב, לחם, יוגורט וקצת פירות ולשלם 260 ש״ח. מוגזם!!! עושק!!! אני עושה כאן קניות של הכל: בשר, דגים ירקות חלק מהמוצרים אורגניים ולא עוברת את ה 30 יורו. נכון, שאני עושה קנייה חכמה וחסכנית יותר כי המקרר ההולנדי הקלאסי נראה כמו פריזר קטן של סטודנט ישראלי - אבל לפחות אני פחות אוגרת ופחות זורקת. 

הכל י ק ר ולא פלא שהרבה מתוסכלים מזה. הרבה אנשים מרוויחים יפה ולא מצליחים להרים את הראש. זה לא שכאן הכל זול- אבל בהשוואה לישראל, מדובר בהוצאות בסיסיות שוטפות זולות משמעותית מהארץ. האמת זה מעצבן, כי זה רקוב ומושרש ואין תחושה שזה עומד להשתנות בקרוב. 

אני ינקתי ויטמין D כמה שרק יכולתי וזה היה מושלם. אין על הים בישראל וראיתי כמה חופים יפים בחיי ברחבי העולם. אני מניחה שרבים לא יסכימו אותי אבל מזג האוויר בישראל- מושלם. הילדים היו מוקפים בחברים 24/7 כמה חום ואהבה. איזה כיף. גם הם התגעגעו לזה. הביקור היה קצר מדיי - ובהחלט לא הספקתי כל מה שרציתי. מקווה שנבוא שוב עוד השנה.

חזרנו שלשום ל'ארץ הגבינות' ואיזו קבלת פנים חיכתה לנו: 28-31 מעלות כל השבוע ובנוסף נחשפו בפניי פנינות חמד חדשות ממש ׳מתחת לאף׳ בעיר ומחוצה לה -שמורות טבע פראיות, חופים- כן.. עם חול, שמשיות ומוזיקת האוס. מ ה מ ם. אמנם מי נהר מתוקים ולא מי מלח אבל בואו לא נהיה קטנוניים. אותי זה סידר בנחיתה... שמש. מים. כמעט כמו הבננה ביץ׳ במכמורת. כנראה שהגיע הזמן לרכוש מאוורר כי אין כמעט בשום מקום מזגנים. 

בנוסף אני עדיין מרגישה כמו תיירת אז אני מנצלת את החופשה להסתובב קצת עם הילדים מחוץ לעיר: כפרי דייגים, ערים שטרם הייתי וכל מיני אטרקציות שכנראה אני צריכה לעשות עליהן ׳וי׳ כדי להרגיש יותר בבית.

קצת תמונות מהקיץ ההולנדי. מתגעגעת לישראל. 











יום רביעי, 3 ביולי 2013

שנייה לפני שאורזים מזוודה. סיכום מחצית

איך שהזמן אץ ורץ לו. אנחנו כמעט חצי שנה בהולנד. לקראת ביקורנו הראשון בישראל מאז המעבר, ליקטתי כמה חוויות, תובנות ותמונות כדי בכל זאת לסכם את המחצית:

1. אלו בהחלט היו חודשים עמוסים, מאתגרים, מרתקים, מעייפים, גשומים ו... מורכבים. אבל, עם כל הקשיים, האתגרים, הריגושים, הפחדים --- היה לנו כיף, הרבה זמן משפחה מבורך, הכרנו אנשים מקסימים ומדינה רגועה ברמות מטורפות, טיילנו הרבה והכי חשוב מי היה מאמין: הילדים סיימו בית ספר וקיבלו תעודות ורכשו חברים חדשים ומתחילים להרגיש כאן בבית! ניתאי אחרי מאבק ממושך ומתיש בשלל המורות והילדים, נרגע התחבר ואפילו קיבל ׳כוכב השבוע׳!!!

2. בתור הורה מתנדב ראשי בכל הפעילויות האפשריות של בית ספר, אני מודה שזה פתח אצלי הרבה צ׳אקרות והתבוננות בילדים מזווית אחרת, ואני בהחלט רואה זאת כהזדמנות מדהימה עבורי לחוות את היום יום של ילדיי ולקחת בזה חלק- מה שבארץ אף פעם לא היה לי זמן.

3. בהמשך למה שכתבתי בסעיף 1, זה מאד מאתגר להיות הורה מתנדב בכיתה שהשם הכי ׳פשוט׳ להגייה הוא קוטה, או טאקר, זייפר או שיבאנצ׳י. ואני חשבתי שניתאי זה שם מורכב... והיתרון בבינלאומיות חוץ מהחשיפה לתרבויות שונות ושהילדים הופכים להיות ׳אזרחי העולם׳, זה בכל מפגש כיתתי: אם הייתם רואים את סוגי האוכל שהילדים או ההורים מביאים: זה בהחלט מיני שוק אוכל בינלאומי. אני כמובן נהנית... חגיגה לעיניים. כרגיל אני נאלצת להביא: חומוס, פלאפל
כי מה עוד נחשב אוכל ישראלי? קוטג׳? מצה עם שוקולד שחר? ...

4. אווררנו את בגדי הקיץ... ואפילו את הכפכפים. זה לא שאנחנו לא חווים כאן ימי גשם, אבל מתחילים גם להרגיש מה זה קיץ הולנדי וזה בהחלט מהממממם. היה יותר מהמם אם לים כאן היו מוסיפים עוד כמה מעלות ועוד כמה קרני שמש-קבועות. שהשמש זורחת מגניב לשבת בפארק להתחרדן בשמש וזה כל פעם מהמם אותי כמות האלכוהול שזורמת בפארק לא רק אצל צעירים נטולי ילדים אלא גם אצל הורים עמוסי ילדים. מציעה לאמץ את זה גם בארץ... זה בהחלט משפיע על האווירה הרגועה בגנים הציבוריים הן של ההורה והן של הילד.

5. חוזרת ל׳מיתוס האגדי׳ שהתקוממתי מולו בעבר: ילדים לא יודעים לדבר שפה חדשה גם אחרי חצי שנה... הם בהחלט התקדמו וקיבלו בסיס... אבל הדרך עוד ארוכה.

6. לקראת הביקור בארץ - מכינה את עצמי שתהיה התרגשות גדולה, הרבה מפגשים, סידורים ואולי גם כמה פיספוסים כי לא נוכל להספיק הכל. כולנו מחכים בקוצר רוח. איזה כיףףף.

7. בגלל הזמן החופשי אני מרגישה כמאגר מהלך על אמסטרדם: מקומות, מסעדות, חנויות, טיולים, אטרקציות ומה לא... אנסה להקיז הכל בבלוג אז לנוסעים בקרוב פשוט תציצו מדיי פעם בהמלצות ותשתפו.

יאללה קצת תמונות ונפגש בקרוב.

רוית