איך שהזמן אץ ורץ לו. אנחנו כמעט חצי שנה בהולנד. לקראת ביקורנו הראשון בישראל מאז המעבר, ליקטתי כמה חוויות, תובנות ותמונות כדי בכל זאת לסכם את המחצית:
1. אלו בהחלט היו חודשים עמוסים, מאתגרים, מרתקים, מעייפים, גשומים ו... מורכבים. אבל, עם כל הקשיים, האתגרים, הריגושים, הפחדים --- היה לנו כיף, הרבה זמן משפחה מבורך, הכרנו אנשים מקסימים ומדינה רגועה ברמות מטורפות, טיילנו הרבה והכי חשוב מי היה מאמין: הילדים סיימו בית ספר וקיבלו תעודות ורכשו חברים חדשים ומתחילים להרגיש כאן בבית! ניתאי אחרי מאבק ממושך ומתיש בשלל המורות והילדים, נרגע התחבר ואפילו קיבל ׳כוכב השבוע׳!!!
2. בתור הורה מתנדב ראשי בכל הפעילויות האפשריות של בית ספר, אני מודה שזה פתח אצלי הרבה צ׳אקרות והתבוננות בילדים מזווית אחרת, ואני בהחלט רואה זאת כהזדמנות מדהימה עבורי לחוות את היום יום של ילדיי ולקחת בזה חלק- מה שבארץ אף פעם לא היה לי זמן.
3. בהמשך למה שכתבתי בסעיף 1, זה מאד מאתגר להיות הורה מתנדב בכיתה שהשם הכי ׳פשוט׳ להגייה הוא קוטה, או טאקר, זייפר או שיבאנצ׳י. ואני חשבתי שניתאי זה שם מורכב... והיתרון בבינלאומיות חוץ מהחשיפה לתרבויות שונות ושהילדים הופכים להיות ׳אזרחי העולם׳, זה בכל מפגש כיתתי: אם הייתם רואים את סוגי האוכל שהילדים או ההורים מביאים: זה בהחלט מיני שוק אוכל בינלאומי. אני כמובן נהנית... חגיגה לעיניים. כרגיל אני נאלצת להביא: חומוס, פלאפל
כי מה עוד נחשב אוכל ישראלי? קוטג׳? מצה עם שוקולד שחר? ...
4. אווררנו את בגדי הקיץ... ואפילו את הכפכפים. זה לא שאנחנו לא חווים כאן ימי גשם, אבל מתחילים גם להרגיש מה זה קיץ הולנדי וזה בהחלט מהממממם. היה יותר מהמם אם לים כאן היו מוסיפים עוד כמה מעלות ועוד כמה קרני שמש-קבועות. שהשמש זורחת מגניב לשבת בפארק להתחרדן בשמש וזה כל פעם מהמם אותי כמות האלכוהול שזורמת בפארק לא רק אצל צעירים נטולי ילדים אלא גם אצל הורים עמוסי ילדים. מציעה לאמץ את זה גם בארץ... זה בהחלט משפיע על האווירה הרגועה בגנים הציבוריים הן של ההורה והן של הילד.
5. חוזרת ל׳מיתוס האגדי׳ שהתקוממתי מולו בעבר: ילדים לא יודעים לדבר שפה חדשה גם אחרי חצי שנה... הם בהחלט התקדמו וקיבלו בסיס... אבל הדרך עוד ארוכה.
6. לקראת הביקור בארץ - מכינה את עצמי שתהיה התרגשות גדולה, הרבה מפגשים, סידורים ואולי גם כמה פיספוסים כי לא נוכל להספיק הכל. כולנו מחכים בקוצר רוח. איזה כיףףף.
7. בגלל הזמן החופשי אני מרגישה כמאגר מהלך על אמסטרדם: מקומות, מסעדות, חנויות, טיולים, אטרקציות ומה לא... אנסה להקיז הכל בבלוג אז לנוסעים בקרוב פשוט תציצו מדיי פעם בהמלצות ותשתפו.
יאללה קצת תמונות ונפגש בקרוב.
רוית
1. אלו בהחלט היו חודשים עמוסים, מאתגרים, מרתקים, מעייפים, גשומים ו... מורכבים. אבל, עם כל הקשיים, האתגרים, הריגושים, הפחדים --- היה לנו כיף, הרבה זמן משפחה מבורך, הכרנו אנשים מקסימים ומדינה רגועה ברמות מטורפות, טיילנו הרבה והכי חשוב מי היה מאמין: הילדים סיימו בית ספר וקיבלו תעודות ורכשו חברים חדשים ומתחילים להרגיש כאן בבית! ניתאי אחרי מאבק ממושך ומתיש בשלל המורות והילדים, נרגע התחבר ואפילו קיבל ׳כוכב השבוע׳!!!
2. בתור הורה מתנדב ראשי בכל הפעילויות האפשריות של בית ספר, אני מודה שזה פתח אצלי הרבה צ׳אקרות והתבוננות בילדים מזווית אחרת, ואני בהחלט רואה זאת כהזדמנות מדהימה עבורי לחוות את היום יום של ילדיי ולקחת בזה חלק- מה שבארץ אף פעם לא היה לי זמן.
3. בהמשך למה שכתבתי בסעיף 1, זה מאד מאתגר להיות הורה מתנדב בכיתה שהשם הכי ׳פשוט׳ להגייה הוא קוטה, או טאקר, זייפר או שיבאנצ׳י. ואני חשבתי שניתאי זה שם מורכב... והיתרון בבינלאומיות חוץ מהחשיפה לתרבויות שונות ושהילדים הופכים להיות ׳אזרחי העולם׳, זה בכל מפגש כיתתי: אם הייתם רואים את סוגי האוכל שהילדים או ההורים מביאים: זה בהחלט מיני שוק אוכל בינלאומי. אני כמובן נהנית... חגיגה לעיניים. כרגיל אני נאלצת להביא: חומוס, פלאפל
כי מה עוד נחשב אוכל ישראלי? קוטג׳? מצה עם שוקולד שחר? ...
4. אווררנו את בגדי הקיץ... ואפילו את הכפכפים. זה לא שאנחנו לא חווים כאן ימי גשם, אבל מתחילים גם להרגיש מה זה קיץ הולנדי וזה בהחלט מהממממם. היה יותר מהמם אם לים כאן היו מוסיפים עוד כמה מעלות ועוד כמה קרני שמש-קבועות. שהשמש זורחת מגניב לשבת בפארק להתחרדן בשמש וזה כל פעם מהמם אותי כמות האלכוהול שזורמת בפארק לא רק אצל צעירים נטולי ילדים אלא גם אצל הורים עמוסי ילדים. מציעה לאמץ את זה גם בארץ... זה בהחלט משפיע על האווירה הרגועה בגנים הציבוריים הן של ההורה והן של הילד.
5. חוזרת ל׳מיתוס האגדי׳ שהתקוממתי מולו בעבר: ילדים לא יודעים לדבר שפה חדשה גם אחרי חצי שנה... הם בהחלט התקדמו וקיבלו בסיס... אבל הדרך עוד ארוכה.
6. לקראת הביקור בארץ - מכינה את עצמי שתהיה התרגשות גדולה, הרבה מפגשים, סידורים ואולי גם כמה פיספוסים כי לא נוכל להספיק הכל. כולנו מחכים בקוצר רוח. איזה כיףףף.
7. בגלל הזמן החופשי אני מרגישה כמאגר מהלך על אמסטרדם: מקומות, מסעדות, חנויות, טיולים, אטרקציות ומה לא... אנסה להקיז הכל בבלוג אז לנוסעים בקרוב פשוט תציצו מדיי פעם בהמלצות ותשתפו.
יאללה קצת תמונות ונפגש בקרוב.
רוית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה