שחקן נשמה

 אני שחקן נשמה. 

לעיתים שחקני נשמה נמצאים בחזית ולעיתים יושבים בשקט בפינה. מתבוננים. סובלים. מעכלים ובנתיים מלטשים את הנשמה. 

סוגרת חמש שנים באמסטרדם. רשימת תובנות 2017

חמש שנים, כמעט חמש שנים גרה נושמת וחיה באמסטרדם היפה (זוכרים שנסענו לשנתיים?!). 
התובנות שאשתף הן של ישראלית מפוכחת (רוב הזמן) שחיה את אמסטרדם במלוא עוצמותיה. אמא. עובדת. כותבת. רצה ואוכלת בעיר וכן כן גם מבלה. 

לסובב את החיים- לזכרו של אוֹרי שלנו. 11 שנה.

11 שנים אוֹרי אהוב שלנו. 
אתה בכלל אמור להיות כבר נער בעולם שפוי, נטול מחלות וילדים חולים. אתה צריך להיות אתנו. לחוות אתנו. לחבק אותנו. לריב. להשתטות. להרגיש. לצחוק. לבכות. להיות. אבל אתה לא. 

החופשה היוונית שלי.

בוער לי לכתוב ואין כמו בסוף חופשה כאשר המוח מרוקן ונינוח. נפשי מרוממת ושלווה עוטפת אותי. עד אתמול לא הייתה לי אג'נדה. לא זכרתי איזה יום היום. 

הדבר שהעסיק את מוחי: איפה נטייל ונרבוץ אם נשוט לשם נקח אוטובוס או נצעד. 

מה נאכל ואיזה צבע יהיה היום למי הים.  בתור אמסטרדמית מודה שכלל לא חשבתי לנסוע ליוון בקיץ. זה לא ברשימת המאסטים שלי מאז שעברתי להולנד אבל אז אחותי הציעה מפגש ב'אגיסטרי'. 

מוקדש לשרונה

קשה לי לכתוב על אובדן. זה הופך לי את הבטן 
אך לך קשה עכשיו יותר. זה קושי שאין לו 'הגדרה מילונית' 
לא מתוחם והוא לא חולף עם הזמן. הוא הופך לחלק מאיתנו. 

זוכרת את עצמי מתרסקת ונאספת ושוב מתרסקת 
שואלת מלא שאלות, כועסת, עצובה ובעיקר משתבללת 

אנשים לא יודעים מה להגיד 
אומרים ומצטערים. חלקם מתרחקים וחלקם מתייצבים 
מלאכים מלאכים. כמה נשמות נדירות עטפו אותי. עוטפות אותך. 

אהובה. הייתי רוצה להמתיק את העצב, אך איני מצליחה. 
וכן אנשים ממשיכים לחיות אחרי אובדן, אפילו בצורה עוצמתית יותר 
למה? איך? כי ההכרה כמה החיים שבריריים ונזילים כל כך מתחדדת 
כל כך משתלטת שאת רוצה לחיות. את רוצה להרגיש. הכאב מקבל גוונים חדשים שלא הכרנו לפני  

צריך ללמוד איך חיים ללא איבר חיוני בגוף. ללא חלק מנשמתנו 
איך לחיות עם געגועים עזים, עם בכי שהוא 'בכי אובדן' - אשר קורע אותך מבפנים 
אי אפשר להסביר. זה בכי געגוע חזק ומבעבע שמתפרץ החוצה...חסר שליטה 

אין לי מילים חכמות או מנחמות להגיד, כי גם אחרי עשר שנים וקצת, קשה לי אפילו יותר 
מתגעגעת יותר. הוא חסר לי. 
הדבר הטוב שאני יכולה לבשר: שאני חיה בעוצמות מטורפות, הוא מלווה אותי 
הוא מרים אותי שאני ממש למטה ומזכיר לי שהחיים כל כך קצרים ואין לדעת. 
האובדן גורם לי לפעמים לעצור את המירוץ של החיים ולהתבונן. לנשום. 'להתאזן' כמה שזה נשמע הזוי. 
להגשים את החלומות שלי ולרקום חדשים. 

לאורי יש חבר חדש, יפה כמוהו (כמה הם דומים, אמאלה!), רגיש כמוהו 
ומיוחד. הם שומרים עלינו אהובה, במימד אחר, במקום אחר, אבל מחוברים אלינו 
לעד. יום אחד נפגוש אותם. נתאחד. נחבק חזק ולא נעזוב. 

אני לא אוהבת לכתוב על אובדן, אבל אוהבת לכתוב על המלאך שלי. 
אהובה, שולחת לך כוח, אמונה, חיות ואהבה. את מוקפת בכל כך הרבה אהבה 
השיתוף שלך מעורר השראה ולא מובן מאליו. הוא כל כך אמיתי ונוגע ומזכיר לכולנו 
כמה החיים קצרים, אין ודאות. אנו ממשיכות. הם איתנו ואנחנו ממשיכות... 

אני כאן אתך בתהליך הבלתי נתפס הזה. 

אוהבת אותך. 

מסיבת בר מצווה בשמיים... אורי שלנו 6.6.2017

6.6.2017 אורי שלי אמור היה לחגוג בר מצווה מחר. בר מצווה. לא נתפס. 

פשוט לא. 

חוגגת לי באמסטרדם - עצמאות 70

אני נסחפת מרחוק. 

חוגגת בכחול לבן מאמסטרדם. 

עצמאות 2018 המדינה שלנו בת 70 ויש לה כל כך הרבה סיבות לחגוג או להשאר בבית מבואסת...  

מכתב לילדה אישה שגדלה בשנה

אז מחר יומהולדת. את אוהבת ימי הולדת. תמיד אהבת. אז כתבתי לך משהו קטן שאני רוצה שתקראי...ותשנני. זה חשוף ברשת כך שזה הופך את זה ליותר מחייב. 

סימנים שעברתי את גיל 40

טוב זה בהחלט לא הנושא הכי סקסי בעולם. מה זה משנה הגיל? 
זה הכל יחסי. קאט דה בולשיט. 
זה משנה. 
בזמן האחרון אני חושבת על זה יותר ויותר. לא על הגיל אלא יותר על הסימנים המתלווים אליו. 


אז הנה כמה הסימנים שבהחלט חלפתי את גיל 40: 

1. מתעצבנת שילדים צורחים באוטובוס 
2. יש השלכות רציניות אם תוקעים המבורגר אחרי חצות 
3. מתרגשת לשמוע שאני נראית פחות מ 38  
4. שמה בקפידות קרם פנים 
5. משקפיים הפכו להיות אקססוריז סקסי ביותר 
6. היציאות עם חברים עברו להיות סביב אוכל ומסעדות 
7. לא מבינה את הסלנג של ילדיי 
8. מבקשת במסעדה להחליש את המוזיקה כדי שאני אוכל לדבר 
9. רכבות הרים עושות לי בחילה 
10. מגדירה מחדש את המילה 'אומץ' 
11. מדברת ללא הפסקה על אוכל בריא 
12. ירוק זה הכתום החדש 
13. מסיבות אייטיז עדיין עושות לי את זה
14. משתמשת בביטוי: נפל לי האסימון... ועוד כמה שפגו תוקף ממזמן 
15. רוב האפליקציות לא עושות לי את זה 
16. עדיין חולמת על הודו 
17. כבר לא מתעסקת במה אהיה שאהיה גדולה 
18. זמן לעצמי, זמן לעצמי - זה ה'ניו מנטרה' 
19. חם לי וקר לי ואין קשר למזג אוויר 
20. אוכלת מתוק וטעים לי 

תרגישו חופשי לעבות את הרשימה. יום מקסים 

2017 התחלת שנה. אמסטרדם המלצות חדשות: קופי & פייסט

קודם כל נעלמתי אני מודה, אבל מהסיבות הטובות. עבודה. נסיעות. פרויקט 'הסביבונים של אורי' שאקדיש לו פוסט נפרד בהמשך - אני עוד מעכלת. חופשת כריסטמס... בלה בלה. 
אבל אי אפשר להתחיל שנה מבלי לזרוק כמה המלצות שוות למרחב הוירטואלי: 

1. ספא בעירום- zuiver spa טוב אתם פשוט חייבים לנסות. זה מגניב בטירוף. 5 דקות מבוכה וזהו. מאסט. מי שהיה בבקשה לרשום כמה עפתם על זה... 

2. מסעדות חדשות אז לצערי במישור בזה חוץ מכמה חביבות - שממה קולינרית. מתי כבר מישהו יבין שיש כאן אנשים רעבים שמחפשים אוכל טוב?? אבל בכל זאת ליקטתי כמה: 

• the seafood bar יש שלושה סניפים בעיר. 
• Coconut cafe - בשכונת הפייפ. המבנה שימש כתאטרון בשנות ה 20. מקום מגניב להזרק לקפה ולהעביר את הבוקר 
• Moon- מסעדה מסתובבת בקומה 19 בנורד.A'dam tower. נוף עוצר נשימה והאוכל מפתיע ויצירתי. יקר.  
• Madam- בר מסעדה עם נוף מדהים. שווה ביקור. A'dam tower 
• Saigon Caphe- זאת החברה הויטנאמית החדשה שלי. שבא לנו מרק טוב או איזה מנה מדושנת אנחנו כאן. 
• Staring at jacob - אחלה מקום לבראנץ' וקוקטיילים מעולים 
• Brut De Mer לחובבי צדפות ודגים. מקום מתוק בשכונת הפייפ  
• Butcher - טוב המקום הוא מוסד ובהחלט לחובבי ההמבורגרים זה המקום הכי שווה לנגיסה. המקום לא חדש עבורי והתלבטתי אם לצרף אותו להמלצות, אבל בגלל הדלות במבחר- תמיד אפשר להתנחם בהמבורגר משובח. 

3. קעקועים יתוש -אז לקח לי זמן למצוא את המקעקע שלי בעיר ובהחלט יתוש הוא מספר אחד! ומי שמכיר אותי יודע כמה אני בררנית... 
יתוש הוא ארטיסט. יצירתי. זורם וסופר מוכשר....זה ה---מקום חברים למי שבא לו להתחדש. 
שני הקעקועים האחרונים שלי עשיתי אצלו.  http://amsterdaminkandart.com/ 

4. תמיד מומלץ לחזור להמלצות קודמות. מחזור זה הכי שווה. 

5. רחוב Utrechtsestraat - מתחם קניות החולש על שלוש תעלות. חנויות לרוב מכל הסוגים והמינים, גם ברחוב עצמו וגם ברחובות הקטנים היוצאים ממנו. שווה ביקור. 

6. Van Stapele - טוענים שהיא מלכת העוגיות של העיר. חובה לעצור ולטעום. 

שבת שלום מאמסטרדם הקפואה.