שחקן נשמה

 אני שחקן נשמה. 

לעיתים שחקני נשמה נמצאים בחזית ולעיתים יושבים בשקט בפינה. מתבוננים. סובלים. מעכלים ובנתיים מלטשים את הנשמה. 

פוסט חושפני: זה לא אני זה ה"אור שבי".

אתם מכירים את התחושה שבא לכם שינוי? בעבודה, בחיים, מקום מגורים..."אוברול"?!
אני לא מתכוונת לכתוב פוסט רוחני ומתפלסף מדיי, אבל בהחלט חושפת את המחשבות שרצות בתאי המוח הקפואים שלי. (***קפואים מהקור***). 

אתם מכירים את התחושה שמיצינו ואנחנו רוצים להרגיש יותר סיפוק בעשייה? יותר הגשמה? יותר הנאה? פשוט יותר?! 

אתם מכירים את התחושה שהכל פתוח לפניכם, אבל למעשה סגור חזק בתוספת 'סגירת ואקום'? מכירים את זה שאומרים לכם שאתם "גיפטד" ולמה אתם לא עושים עם זה כך או כך? וזה הייעוד ואולי גם זה,
ואתם מרגישים "גיפטד" רק במחשבות היצירתיות שמנפחות את המוח?

מכירים את התחושה המגיעה בדרך כלל לקראת גיל מסויים ואז מתחילות להשתרבב מילים כמו: משמעות, חיים, סיפוק, שינוי ואושר?! אז אני לא יודעת מה אתכם... אני חווה את התחושה הזאת כבר דיי הרבה זמן. לפעמים היא מתעצמת ולפעמים היא שקטה, רגועה וחבויה. ברור ששינוי מקום מגורים במקרה שלי הינו רק טריגר לתחושות הללו ואז התחיל החיפוש האינסופי ש'בא לי שינוי'... אבל. ואז ה׳אבל׳ הופך לרבים עם כל מיני סיבות, פחדים, היסוסים וניסויים. 

מתוודה: הגעתי לשלב הזה בחיי ובבקשה לא לצקצק בשפתיים - "נו טוב... יש לך זמן פנוי לחפש את עצמך באמסטרדם". אני ו׳זמן פנוי׳ לא 'בסט פרנדז'. קשה לי עם זמן פנוי, כי אני אוהבת להיות בעשייה מעניינת. מאתגרת. מספקת. יש לי יותר מדיי אנרגיות בגוף לפרק. כזו אני. אז לקראת החורף שכבר עטף אותנו החלטתי להכנס לשלב החיפוש הרציני: 

- חיפשתי קורסים להעשרה בתחומים המעניינים אותי ובאופן מפתיע... אין אותם באנגלית. מבאס ואף מפתיע. טרם התייאשתי. 

- התחלתי לחפש עבודה. זה בהחלט מאתגר שאתה נטול קשרים בתעשייה ולמעשה מתחיל מההתחלה ובנוסף לא ממש נעולה על מה אני רוצה להמשיך מבחינת קריירה, וגם יש לי חסרון שאני לא מדברת הולנדית. אבל נפלאות הלינקדאין - לאט לאט נכנסת ומתחברת, טווה לי קשרים.
"מחוברים- אמסטרדם" - זה אני. 

בנוסף אני מהרהרת: מה מרעיד לי את הפופיק? מה מסב לי הנאה ואושר או סיפוק?
מה באמת באמת אני רוצה? 
אין לי ממש תשובות או בעצם יש לי ואין לי מושג איך לתרגם אותם לעשייה או קריירה.

אז בגלל שאני בנאדם אופטימי מטבעי החלטתי לנצל את אווירת החגים ופשוט לכתוב את החלומות. רעיונות. מה אני הכי אוהבת לעשות. מה מרגש אותי ולנסות משם לזקק ולמקד את החיפוש. אז אני לא מתכוונת לחשוף ה כ ל בפוסט. חכו לפוסט הבא... מקווה שעד אז יהיה לי כבר מה לעדכן. 

חג שמח לכולנו! 

THOUGHTS

פוסט קצרצר.

אתם מכירים את זה שאתם עסוקים. מאד מאד עסוקים ויש כל מיני דברים מעניינים המגיעים אליכם ואתם לא מספיקים לקרוא. בטוח מוכר. אז אתם פותחים תיקייה קטנה ומנתבים לשם כלמיני מיילים/ כתבות שכאשר יהיה לכם זמן תקראו. תעיינו. וווטאבר. אז מגיע הזמן שיש לכם זמן, אבל משום מה התיקייה הזאת לא מעניינת כבר או שפשוט שיש זמן יש פחות זמן. הזמן מקבל משמעות אחרת. מסטיקית נמרחת. הכל נכנס לקצב אחר ואז אין זמן לתיקיית ׳יש זמן׳ והיא פשוט נמחקת, נשכחת. כמה פשוט. כמה ארעי.