עוד כשהייתי קטנה הייתי מתבוננת באנשים ו'רואה' את הצבעים שלהם. צבעוניים, אדום, ורוד, צהוב, כחול כהה ועוד שלל צבעים.
זה נשמע מוזר אני יודעת (ולא לקחתי סמים קשים בחיי!!!), אבל אם תעצרו רגע ותביטו באנשים סביבכם, תוכלו לראות את הצבע של כל אחד ואחד. יושבים בחדר. אנשים נכנסים, בדיוק כפי שחשים את האנרגיה של אנשים: חזקה, כבויה, שמחה, מוארת, מאושרת, מלנכולית, אפשר גם ל'ראות' את הצבע של כל אחד. בגלל שתמיד אהבתי לעוף על כנפי הדימיון, פיתחתי תיאוריה בשם: 'תיאורית הצבעים': שישנם אנשים 'צבעוניים' וישנם אנשים בעלי צבע אחד חזק, דומיננטי המאפיין אותם: כחול, אדום, אפור וכו'. אני לא רוצה להגיד 'חדגוני' כי זה לוקח את זה למקום השבלוני, אבל זה ממש ממש לא כך.
חג שמח!!! בהמשך לפוסט הקודם ולמי שפיספס: אני במסע של חיפוש אחר כיוונים חדשים, מרגשים, מאתגרים ובמסגרת החיפוש החלטתי כל יום להסתכל על לפחות הרצאה אחת מעוררת השראה בערוץ TED- (למי שלא מכיר זה הזמן להתחיל להתמכר: http://www.ted.com/) בנושאים המעניינים אותי או לפחות אני חושבת שיתרמו לי לחיפוש, להשראה, שינוי פרדיגמות וכו'. במסגרת השוטטות היומית - נתקלתי בהרצאה של ניל פסריחה: The 3 A's of awesome שאולי היא קצת 'אמריקאית' במהות שלה (למרות שהוא בכלל קנדי) אבל בעיני היא פשוטה, כנה ומעוררת השראה.
אז בקצרה: ניל מספר בדרך מאד אותנטית וזורמת, איך הוא הגיע לכתוב את הבלוג שלו אשר זכה להיות אחד מהבלוגים המובילים בעולם. הבלוג של נייל פסריחה, 1000 דברים מדהימיםמדגישים את תענוגות החיים הפשוטים, ממילוי חינם ועד סדינים נקיים. בשיחה מרגשת מטד בטורנטו, הוא מגלה את שלושת הסודות (כולם מתחילים באות A) שמובילים לחיים שהם באמת מדהימים. אז מה אני לוקחת משם? אז כפי שאתם בטח הבחנתם, אני אוהבת לכתוב (וגם לדבר מי שמכיר אותי יודע...אבל אולי המגורים כאן ניתבו את הדיבור לכתיבה) וכבר שנים אני כותבת לעצמי. התחלתי עם זה שלמדתי 'ימימה- חשיבה הכרתית' והאמת--- התמכרתי. עבורי זה אמצעי תרפויטי מדהים. ***לצינים שביניכם- זה הזמן לפרוש***. בכל מקרה החלטתי (בהשראתו) להוסיף לכתיבה היומית שלי, כל יום דבר קטן המרגש אותי או שאני אוהבת, או שאני מודה עליו או אפילו גורם לי לחייך. עוד לא בחנתי מהן התוצאות של ה'רעיון המהפכני הקטן שלי', אבל זה בהחלט מעורר תחושות טובות בגוף ופתאום מגלים כמה דברים קטנים, שגרתיים שאנו אפילו לא חושבים עליהם: ממלאים אותנו בשמחה ומעבר. ולסיום: תקליקו ותהרהרו קצת. הוא לא ממציא את הגלגל, שמענו את זה לפני אלפי פעמים, אבל זה בהחלט מעורר השראה. יום מקסים.
אתם מכירים את התחושה שבא לכם שינוי? בעבודה, בחיים, מקום מגורים..."אוברול"?! אני לא מתכוונת לכתוב פוסט רוחני ומתפלסף מדיי, אבל בהחלט חושפת את המחשבות שרצות בתאי המוח הקפואים שלי. (***קפואים מהקור***). אתם מכירים את התחושה שמיצינו ואנחנו רוצים להרגיש יותר סיפוק בעשייה? יותר הגשמה? יותר הנאה? פשוט יותר?!
אתם מכירים את התחושה שהכל פתוח לפניכם, אבל למעשה סגור חזק בתוספת 'סגירת ואקום'? מכירים את זה שאומרים לכם שאתם "גיפטד" ולמה אתם לא עושים עם זה כך או כך? וזה הייעוד ואולי גם זה, ואתם מרגישים "גיפטד" רק במחשבות היצירתיות שמנפחות את המוח? מכירים את התחושה המגיעה בדרך כלל לקראת גיל מסויים ואז מתחילות להשתרבב מילים כמו: משמעות, חיים, סיפוק, שינוי ואושר?! אז אני לא יודעת מה אתכם... אני חווה את התחושה הזאת כבר דיי הרבה זמן. לפעמים היא מתעצמת ולפעמים היא שקטה, רגועה וחבויה. ברור ששינוי מקום מגורים במקרה שלי הינו רק טריגר לתחושות הללו ואז התחיל החיפוש האינסופי ש'בא לי שינוי'... אבל. ואז ה׳אבל׳ הופך לרבים עם כל מיני סיבות, פחדים, היסוסים וניסויים. מתוודה: הגעתי לשלב הזה בחיי ובבקשה לא לצקצק בשפתיים - "נו טוב... יש לך זמן פנוי לחפש את עצמך באמסטרדם". אני ו׳זמן פנוי׳ לא 'בסט פרנדז'. קשה לי עם זמן פנוי, כי אני אוהבת להיות בעשייה מעניינת. מאתגרת. מספקת. יש לי יותר מדיי אנרגיות בגוף לפרק. כזו אני. אז לקראת החורף שכבר עטף אותנו החלטתי להכנס לשלב החיפוש הרציני: - חיפשתי קורסים להעשרה בתחומים המעניינים אותי ובאופן מפתיע... אין אותם באנגלית. מבאס ואף מפתיע. טרם התייאשתי. - התחלתי לחפש עבודה. זה בהחלט מאתגר שאתה נטול קשרים בתעשייה ולמעשה מתחיל מההתחלה ובנוסף לא ממש נעולה על מה אני רוצה להמשיך מבחינת קריירה, וגם יש לי חסרון שאני לא מדברת הולנדית. אבל נפלאות הלינקדאין - לאט לאט נכנסת ומתחברת, טווה לי קשרים. "מחוברים- אמסטרדם" - זה אני. בנוסף אני מהרהרת: מה מרעיד לי את הפופיק? מה מסב לי הנאה ואושר או סיפוק? מה באמת באמת אני רוצה? אין לי ממש תשובות או בעצם יש לי ואין לי מושג איך לתרגם אותם לעשייה או קריירה. אז בגלל שאני בנאדם אופטימי מטבעי החלטתי לנצל את אווירת החגים ופשוט לכתוב את החלומות. רעיונות. מה אני הכי אוהבת לעשות. מה מרגש אותי ולנסות משם לזקק ולמקד את החיפוש. אז אני לא מתכוונת לחשוף ה כ ל בפוסט. חכו לפוסט הבא... מקווה שעד אז יהיה לי כבר מה לעדכן. חג שמח לכולנו!
