חמישים גוונים של כחול.

חשפתי בגדול את חגיגות ה 40 שלי. חייבת לסכם אותן בכמה מילים. 
בגלל שמתוכנן עוד קינוח קטן אחרון אז נקרא לזה 'סיכום מחצית' או יותר נכון: 40 זה ה 20 החדש שנמצאים ב'ארובה' בקריביים. 

כן. כן. לפני שהחלו החגיגות הכרזתי רשמית שאני שרויה ב'משבר ה 40' לא יודעת אם זה בגלל 
שאני מושפעת, אבל בהחלט הרגשתי שאני בסוג של 'משברון ביניים'. החגיגות התחילו עם המשפחה 
בן זוגי והילדים פינקו אותי וחגגנו לבד ועם חברים קרובים. היה כיף ומאד מרגש. 

ההתרגשות החלה שהתחלתי לארוז ל'ארובה' יעד קסום בדרום הקריביים קרוב לוונצואלה, שם השמש זורחת והשמיים כחולים באופן תמידי. הם כחול- טורקיז ועוד חמישים גוונים של כחול , חול לבן- לבן והשוס: אלכוהול חופשי. הסלוגן של האי: 'one happy island' משפט אחד הממצה את כל מה שהאי מציע.  

ארזנו מזוודה עם הרבה בגדי קיץ, בגד ים, משקפי שמש וקרם הגנה (אני הייתי בצבע של החול הלבן). 
הוריי המהממים הגיעו במיוחד מישראל לשמור על הזאטוטים - נפרדנו זאת הפעם הראשונה
לשמונה ימים!!! לא פשוט, אבל חלף בשלום (לא נרשם שום משבר בצד הילדים).
עלינו על הטיסה ונחתנו באי הקסום הזה. 

שהינו במלון שה'כל כלול' אשר בדר"כ מרתיע אותי, זה לעיתים מעיד על אוכל פחות טוב וגם אלכוהול לא ממש איכותי. אז כאן זה לא עובד ככה: אלכוהול משובח חופשי כל היום (מ 10:00 בבוקר...ועוד בר מצוייד בחדר), אוכל ממש איכותי- כה איכותי כשמצאנו את עצמנו נגררים לאכול (בלית ברירה!) שלוש פעמים ביום.

לאחר יומיים כשהבנו שאנחנו צריכים להשאר עם בגדי ים, ניסינו לצמצם את כמות הביקורים או כמות העמסת הצלחות - מודה שללא הצלחה רבה. 'אם שותים- אוכלים לא?' אחרת אתה ממש מטושטש - אולי זה לא מדוייק, אבל זה משפט שעבד יפה בחופשה. 

החופשה כללה: ה ר ב ה אלכוהול. כל טיול או שייט כולל שתייה חופשית - ועוד מדגישים שהדגים נראים צבעוניים יותר אחרי ששותים (עלי זה בהחלט השפיע). היינו מוקפים בהרבה אמריקאים כבדי משקל - מה שכן קצת השפיע על הארוחות ודירבן אותי לרוץ עם האנגאובר על החוף בבוקר כמעט כל יום.
יציאות כל ערב - לשתות, לרקוד או לקשקש עם זרים שתויים כמונו. כולם מחייכים כל הזמן מה שגורם לך למתוח באופן תמידי את זוויות הפה - וזה גם עושה טוב לעור הפנים. רוב הנופשים פשוט מטגנים את עצמם בשעות היום ומדיי פעם נגררים באיטיות לאחד הברים למלא שוב את הכוס או הכד במקרה של האמריקאים - הכל אצלם אקסטרא אקסטרא לארג': 'קוסקו לייק' למי שמכיר. 

בקיצור: בזכות בן זוגי היקר והוריי הגשמתי חלום - לשרוץ בקריביים 'בטן-גב-צד' בגיל 40 וחזרתי הביתה מחוייכת עם ארבעים גוונים של אדום. אני מבטיחה לשתף בקינוח האחרון - אחרון של חגיגות ה 40 ולהתפנות לתכנן את השנה הקרובה. 

קצת תמונות למי שפספס: 

ניפוץ מיתוסים.

זה הולך להיות פוסט קצר וענייני. 
כל כולו יתרכז במספר מיתוסים שאני מתכוונת לנפץ: 

1. זה נכון שהאוכל ההולנדי לא נחשב גורמה או משובח ו'האחות הקטנה' בלגיה ו'האחות החורגת' צרפת באמת גונבות את כל ההצגה, אבל בהחלט אפשר למצוא באמסטרדם אוכל משובח, שווקים צבעוניים עשירים ומלאי כל טוב והעיר מרופדת במסעדות מגניבות שאכתוב עליהן בפוסט נפרד. מבטיחה שלא תשארו רעבים אחרי זה. 

2. ילדים קטנים רוכשים שפה חדשה תוך חודשיים... בבקשה מי שטוען כך שמיד יגש ללשכתי. זה נכון שהתאים במוח בגיל הרך מהירים וקולטים בקצב אחר של מבוגר, אך התהליך ארוך ומייגע ולוקח לפחות מספר חודשים עד שנה עד שהם מדברים ומתקשרים ממש בשפה אחרת. מי שעדיין חושב אחרת מוזמן לתצפת על הנסיכים שלי יובל וניתאי וללמוד. 

3. 'עם ישראל חי' - אז עם ישראל חי, נושם ומאוחד גם בגולה...זה לא בדיוק מיתוס אבל אני חייבת לציין שהכרתי כאן ישראלים מקסימים. יש תמיד את אלו שמאד אוהבים לעזור לחדשים ויש כאלו שפחות. יש את הישראלי ה'מצוי' ויש את ה'רצוי'. היינו בהופעת ג'אז משובחת של כמה הרכבי ג'אז ישראליים מוכשרים ברמה בינלאומית ונדהמנו מהכשרון, חגגנו יום עצמאות עם כל מה שצריך בשביל להרגיש עצמאות בגולה: שמש, 'על האש', חומוס, טחינה, סלט קצוץ, סלט כרוב...והתחושה היא שהישראלים נמצאים בכל מקום. זה בהחלט מחמם את הלב במיוחד שנמצאים רחוק מהמשפחה. 

4. ולסיכום: רק תראו איך התמונות משתבחות כאשר יש שמש. אולי זה האנרגיות שלי שמושפעות מכל מעלה ואייקון של ענן בתחזית מזג אוויר אבל זה פשוט נראה יותר טוב. 

מתחמם...

מודה שלא יכלתי לכתוב ואני תולה את האשמה במזג האוויר. הקור פשוט כיבה אותי. מי שמכיר אותי יודע היטב כמה קשה וכמה נדרש בשביל לכבות אותי... לקום בבוקר לאפור ולפתיתי שלג נעשה גדול עלי.
מה שמחזיק אותי הוא לשמוע שזה באמת החורף הכי ארוך וקשה ואוטוטו מזג האוויר משתנה והעיר חלומית. שלא תטעו, העיר אכן חלומית וכיפית שהשמש זורחת והאנרגיות בשמיים, אבל פשוט אלו ימים נדירים ובתור ׳חולת ים׳ המצב החל להשפיע עלי ונכנסתי למצב התחפרות ביתי צפוף.
אתמול היה יום שמש כיפי בערך 7 מעלות ומי מאמין שאני כ'אחרונת ההולנדים' פשטתי את אבריי והתחרדנתי לקרניי השמש הקרירה עם חיוך ענק פרוש על פניי. יש לציין שהייתי עטופה עם מעיל וכל מה שצריך, אבל בהחלט השמש הוציאה אותי בצהלה מהבית.

אז מה היה לנו בשבועיים האחרונים? חגים וארוחות... חגגנו פסח עם חברים באמסטרדם ועוד 30 ישראלים מכל וכל, תמהיל מעניין ומשעשע של ישראלים חלקם שנים פה חלקם זמן קצוב, הדבר שהכי שעשע אותי שהכרתי זוג חביב עם ילדים הגבר נראה כמו רואה חשבון או איש הייטק אפרורי  (סליחה על הסטיגמות) ובסוף הוא מספר לנו שיש לו רשת חנויות סקס בעיר... רשת מובילה עם כל הדברים הכי חדישים בתחום... כל כך רציתי לשאול: איך חיי הסקס שלכם ואם הוא קודם בודק בבית... אבל בכל זאת ערב חג אז נדמתי...(-: 

היה ממש כיף שמח וכמובן אוכל בשפע, כי חלילה וחס שמישהו יישאר רעב. חגי ישראל תמיד כרוכים באוכל ואם אפשר עשרה סוגים לכל מנה הרי זה משובח.

קראנו את ההגדה, אכלנו, שרנו היה ממש שמח.
מעבר לזה אנחנו עדיין בשלבי הסתגלות לבית ספר, ניתוש בתהליך וזה בהחלט לא פשוט אבל אני מאמינה שזמן ותמיכה שלנו יעזרו ובסוף יהיה בסדר. הוא לאט לאט מפנים שלא מדברים ולא ידברו עברית בבית ספר וזהו. ליויתי אותו בטיול כיתתי ל'גן הבוטני' ושהגיעה שעת הצהריים התרגשתי לראות את קופסאות האוכל של הילדים מכל העולם: הודי, יפני, קולימביאני, קוריאני...זה נראה מפתה. 

בקרוב המשפחות של שאול ושלי מגיעות לביקור והילדים יהיו בחופשה ארוכה בחודש מאי ואנחנו מתכננים לטייל.

ניתוש המהמם חוגג ברביעי יומהולדת וכולנו מתרגשים. נחגוג לו גם בכיתה ונארגן לו גם יום כיף... כמו אחיו הוא הזמין ׳לונדון׳ והבטחנו שנגיע לשם בקרוב. 

עד כאן דיווחים וכמובן תמונות. שבוע מקסים