הרבה זמן לא כתבתי. נורא רציתי לפרוק, אך לא הכל אפשר לשתף במדיה הדיגיטלית. החודש האחרון היה עמוס בביקורי משפחות שמאד עזרו לנו, בחוויות מורכבות ונעצור כאן.
אך יש לא מעט דברים שאני יותר משמחה לשתף.
אני יושבת לי בקפה שכונתי ב׳אלברט קייפ מרקט׳ אשר נמצא בשכונת הפייפ. שכונה צבעונית, היפסטרית, וינטאג׳ית, ניים - איט. הכל הולך כאן. אני כל כך אוהבת להשקיף החוצה על העוברים ושבים, הזמן עוצר מלכת ואני מתנתקת וכותבת.
אז מה אני כן יכולה לשתף?
שוב אני מעבירה את השרביט לבלגיה שאלמלא גרנו כאן אני מניחה שלעולם לא הייתי טורחת לבקר בה או בטח לכתוב עליה. טיילנו כמה ימים באזור מקסים הנקרא: ארדנים. וואוו.
זה באמת כמו לטייל בתוך גלויה ציורית. כפרים קסומים לצד אגמים, צוקים גבוהים בתוך טבע פראי והרבה אטרקציות מכל וכל: מצודות, מסלול מבוכים, מערות נטיפים, פארקים, שייט, מרכז החלל האירופי ועוד והכי טוב פשוט ללכת לאיבוד בתוך העיירות והכפרים הקטנים. הכל ירוק וירוק טבע עשיר שפשוט מקיף אותך מכל עבר וכמובן כמו שכבר הכרתם אותי: אוכל משובחחחח. ווואו. לא אפרט כאן הכל, אבל הילדים שלי מתנסים בהכל. יובלי החליט לנסות שבלולים. הרבה מסעדות משפחתיות קטנות ופשוט מדהימות. אין מילים. אוכלים כאן טוב ואני מודעת לזה שלקראת ביקורנו בארץ והים הכחול אני צריכה להרגיע.
אז עד כאן על הארדנים. מומלץ בחום ומי שרוצה מסלול, מקום לינה ועוד המלצות בבקשה לפנות אלי.
הילדים חזרו לאחר חופש ארוך של שבועיים לבית ספר והמצב משתפר. יותר חברים. ניתאי פחות מתמרד והפנים שהוא נשאר בנתיים כאן. בסה״כ הוא מתקדם ממש יפה ויובלי גם. מקסימים שלי.
ליובלי קנינו רולר בליידס והוא מאושר, וניתוש קיבל אופניים חדשות ורוכב איתנו לבית ספר כמו ילד גדול. כמובן שאני מחסירה פעימות במהלך הרכיבה. הרבה נשימות... בכל זאת אנחנו רוכבים בכבישי אופניים. הם לדעתי הילדים היחידים שרוכבים עם קסדה. זה קטע הזוי כאן שאף אחד לא שם קסדה ותינוקות וילדים קטנים על אופניים ללא שום הגנה. לא טחנו להם ״קסדה בראש טוב?!?״
בנוסף אני ממשיכה לתור את העיר ולגלות כמה היא קסומה וכיפית במיוחד שהיא מתחמממת.
עוד חנויות מגניבות, מסעדות מעולות, שוק פשפשים, ברים שכונתיים ועוד מיני סוכריות. כיף.
לגבי, אני בצומת דרכים באמסטרדם- מצד אחד מגששת לגבי עבודה אבל רק דרך קשרים מצד שני עובדת על כל מיני דברים, רעיונות חדשים והרבה עם הילדים... אני פשוט מחכה להם. ממש ככה. אם בארץ הייתי בג׳ינגול מתמיד כאן אני בקצב אחר, רגוע, שפוי, זמני זה ברור אז אני מאפשרת לעצמי להנות.
בקרוב ביקור בישראל- ביולי. הילדים סופרים ימים וגם אני כבר כמהה להרגיש את החול ולראות את הכחול האינסופי של הים. געגועים עזים למשפחה ולחברים.
זהו עד כאן. למי שבא לביקור אני מתחילה לרשום בבלוג המלצות על מסעדות, ברים וכו׳ תהנו.
סופ״ש מקסים ורגוע לכולם.
אך יש לא מעט דברים שאני יותר משמחה לשתף.
אני יושבת לי בקפה שכונתי ב׳אלברט קייפ מרקט׳ אשר נמצא בשכונת הפייפ. שכונה צבעונית, היפסטרית, וינטאג׳ית, ניים - איט. הכל הולך כאן. אני כל כך אוהבת להשקיף החוצה על העוברים ושבים, הזמן עוצר מלכת ואני מתנתקת וכותבת.
אז מה אני כן יכולה לשתף?
שוב אני מעבירה את השרביט לבלגיה שאלמלא גרנו כאן אני מניחה שלעולם לא הייתי טורחת לבקר בה או בטח לכתוב עליה. טיילנו כמה ימים באזור מקסים הנקרא: ארדנים. וואוו.
זה באמת כמו לטייל בתוך גלויה ציורית. כפרים קסומים לצד אגמים, צוקים גבוהים בתוך טבע פראי והרבה אטרקציות מכל וכל: מצודות, מסלול מבוכים, מערות נטיפים, פארקים, שייט, מרכז החלל האירופי ועוד והכי טוב פשוט ללכת לאיבוד בתוך העיירות והכפרים הקטנים. הכל ירוק וירוק טבע עשיר שפשוט מקיף אותך מכל עבר וכמובן כמו שכבר הכרתם אותי: אוכל משובחחחח. ווואו. לא אפרט כאן הכל, אבל הילדים שלי מתנסים בהכל. יובלי החליט לנסות שבלולים. הרבה מסעדות משפחתיות קטנות ופשוט מדהימות. אין מילים. אוכלים כאן טוב ואני מודעת לזה שלקראת ביקורנו בארץ והים הכחול אני צריכה להרגיע.
אז עד כאן על הארדנים. מומלץ בחום ומי שרוצה מסלול, מקום לינה ועוד המלצות בבקשה לפנות אלי.
הילדים חזרו לאחר חופש ארוך של שבועיים לבית ספר והמצב משתפר. יותר חברים. ניתאי פחות מתמרד והפנים שהוא נשאר בנתיים כאן. בסה״כ הוא מתקדם ממש יפה ויובלי גם. מקסימים שלי.
ליובלי קנינו רולר בליידס והוא מאושר, וניתוש קיבל אופניים חדשות ורוכב איתנו לבית ספר כמו ילד גדול. כמובן שאני מחסירה פעימות במהלך הרכיבה. הרבה נשימות... בכל זאת אנחנו רוכבים בכבישי אופניים. הם לדעתי הילדים היחידים שרוכבים עם קסדה. זה קטע הזוי כאן שאף אחד לא שם קסדה ותינוקות וילדים קטנים על אופניים ללא שום הגנה. לא טחנו להם ״קסדה בראש טוב?!?״
בנוסף אני ממשיכה לתור את העיר ולגלות כמה היא קסומה וכיפית במיוחד שהיא מתחמממת.
עוד חנויות מגניבות, מסעדות מעולות, שוק פשפשים, ברים שכונתיים ועוד מיני סוכריות. כיף.
לגבי, אני בצומת דרכים באמסטרדם- מצד אחד מגששת לגבי עבודה אבל רק דרך קשרים מצד שני עובדת על כל מיני דברים, רעיונות חדשים והרבה עם הילדים... אני פשוט מחכה להם. ממש ככה. אם בארץ הייתי בג׳ינגול מתמיד כאן אני בקצב אחר, רגוע, שפוי, זמני זה ברור אז אני מאפשרת לעצמי להנות.
בקרוב ביקור בישראל- ביולי. הילדים סופרים ימים וגם אני כבר כמהה להרגיש את החול ולראות את הכחול האינסופי של הים. געגועים עזים למשפחה ולחברים.
זהו עד כאן. למי שבא לביקור אני מתחילה לרשום בבלוג המלצות על מסעדות, ברים וכו׳ תהנו.
סופ״ש מקסים ורגוע לכולם.
