בעקבות התאונה הייתי שרויה ב'חרדת אופניים'.
לא פשוט לחזור לפדל עם אצבע שבורה ושלג. מנגד, פשוט אי אפשר לחיות כאן ללא אופניים. שאול האיץ בי (קלות) לעלות שוב על האופניים ואפילו הרכבתי את הילדים מאחור. אני מפדלת בזהירות רבה, מודעת לכל צלצולי הפעמונים מכל עבר והרוכבים שעוקפים אותי. ׳איי דונט קר׳. רוכבת לאט. שיקפצו. נראה אותם מתרסקים לקיר בטון. רוכבת לאיטי כמו זקנה על אופניים.
הגענו לגן החיות ׳ארטיס׳. גן חיות במרכז העיר. מקסים. הילדים בהתלהבות. מרחב. חיות. מה עוד צריך. בגן חיות, הם שומעים בחורה מדברת עברית. ניתאי ישר ניגש אליי ומציע שהיא תהיה הביביסיטר שלהם. כמה נעים לו לשמוע את השפה שלו. מעבירים סופש רגוע. מתחילים קצת להכיר אנשים. נייס.
הילדים יצאו לשבוע חופש מבית הספר והחלטנו לנסוע לטייל בבלגיה: ברוז׳ וגנט, ולבקר חברים טובים בגרמניה.
יום ראשון הגענו לקינדרדייק: עיירה בדרום הולנד עם עשרות תחנות רוח. מקסים וציורי ( מילה שבהחלט תחזור בעוד פוסטים). המשכנו לברוז׳ בבלגיה: עיר יפיפיה מימי הביניים עם רחובות מתפתלים סביב תעלות צרות. לקחנו מלון קטן ליד אחת התעלות ויאללה: אוכל. בלגיה, למי שלא יודע, הינה יעד קולינרי משובח ביותר. התענגנו על מולים. הויסטרים ולובסטר. קינחנו בשוקולד והתגלגלנו למלון שבעים ומחוייכים.
קצת תמונות ועידכונים בהמשך. מבטיחה.
מקסים. איזו חוויה מדהימה לגור במקום אחר מאשר על מפת ישראל לכמה שנים. הלוואי שאוכל להעניק חוויה דומה לילדי.
השבמחק