ני חייבת לפרוק. פשוט
אני חייבת לפרוק. פשוט לפרוק. זה מפרק, מאזן והכי חשוב מנקה- אז תדמיינו שאני על כביש מהיר והנה אני מתחילה:
לפרוק. זה מפרק, מאזן והכי חשוב מנקה- אז תדמיינו שאני על כביש מהיר והנה אני מתחילה:
עברנו לפני שלושה ימים לאמסטרדם והנה מה שחווינו בימים הראשונים:
עלינו לטיסה שלקטן שלי יש חום גבוה ושניהם בוכים שהם כבר מתגעגעים...פתאום הם קלטו. לא קל. נחתנו באמסטרדם והגענו לדירה מהממת ומסודרת מה שמאד הקל על כולנו וגם על הילדים שיש להם חדר מסודר...מגניב...ביתי. (למה עשיתי בכלל שילוח?!!! יש לי הכל כאן וכמה מעט צריך...מאוחר מדיי).
למחרת אני חליתי...וכל הבית התנדנד בין אקמול לנורופן לתה...אבל זה מאחורינו. האזור מגניב, הכל זמין וזה ממש נוח. היום היה יום ראשון של בית הספר: קמים- חושך. אוכלים ארוחת בוקר- חושך. יוצאים לבית הספר השעה 7:30- - חושך!!! ניתאי מוודא: "אמא, בית הספר בכלל פתוח?!"...מגיעים לבית הספר: חושך...קבלת פנים חמימה. יובלי לאחר חצי שעה מתחיל לבכות ורוצה לחזור לישראל, לבית הספר, לחברים...ניתאי בהלם אבל לא מתלונן. ילדים בשפות שונות מקיפים אותנו בשאלות. הילדים מתכווצים. בהלם.
לאחר שעה קלה יובלי מתחיל להפשיר ואפילו שר שיר בעברית `אני רץ` של דודו טסה....אלוףףףף. אח"כ שוב מחפש אותי ומבקש לסיים את היום מוקדם יותר....ברור. לא פשוט- הכל חדש, לא מובן, ילדים רוצים לשחק אית בחצר והוא כמו פינגווין נוקש שיניים ורוצה להכנס פנימה...לא יכול לזוז בגלל הקור. זהו. סיימנו את היום הראשון....לא פשוט אבל עבר בשלום. בדרך הביתה מחפשים לקנות אופניים לילדים...כי הכי קל כך להגיע לבית ספר.
6 דברים שלמדתי על הולנד- בשלושה ימים:
1. יש שמש בהולנד...גם בחורף
2. משרדי העירייה וכל משרד כולל חברת הובלות נראה כמו מוזיאון לאומנות מודרנית. אהבתי- זה הופך את הביוקרטיה להרבה יותר מעוצבת
3. ההולנדים לא מבשלים. המטבח לא מחובר לפינת האוכל...ואן מצב להכניס סיר למקרר...
4. ההולנדים מאד אדיבים ...מאד.
5. אני חייבת ללמוד הולנדית...כן, כן...כולם מדברים אנגלית אבל עדיין....אני על זה.
6. וזה ברור אבל זה מתעצם: שקר- בא לך לאכול ולבשל כל הזמן. אני על זה לגמרי. חייבת לחזור לרוץ...
זהו בנתיים. המשך מובטח.
עברנו לפני שלושה ימים לאמסטרדם והנה מה שחווינו בימים הראשונים:
עלינו לטיסה שלקטן שלי יש חום גבוה ושניהם בוכים שהם כבר מתגעגעים...פתאום הם קלטו. לא קל. נחתנו באמסטרדם והגענו לדירה מהממת ומסודרת מה שמאד הקל על כולנו וגם על הילדים שיש להם חדר מסודר...מגניב...ביתי. (למה עשיתי בכלל שילוח?!!! יש לי הכל כאן וכמה מעט צריך...מאוחר מדיי).
למחרת אני חליתי...וכל הבית התנדנד בין אקמול לנורופן לתה...אבל זה מאחורינו. האזור מגניב, הכל זמין וזה ממש נוח. היום היה יום ראשון של בית הספר: קמים- חושך. אוכלים ארוחת בוקר- חושך. יוצאים לבית הסםר השעה 7:30- - חושך!!! ניתאי מוודא: "אמא, בית הספר בכלל פתוח?!"...מגיעים לבית הספר: חושך...קבלת פנים חמימה. יובלי לאחר חצי שעה מתחיל לבכות ורוצה לחזור לישראל, לבית הספר, לחברים...ניתאי בהלם אבל לא מתלונן. ילדים בשפות שונות מקיפים אותנו בשאלות. הילדים מתכווצים. בהלם.
לאחר שעה קלה יובלי מתחיל להפשיר ואפילו שר שיר בעברית `אני רץ` של דודו טסה....אלוףףףף. אח"כ שוב מחפש אותי ומבקש לסיים את היום מוקדם יותר....ברור. לא פשוט- הכל חדש, לא מובן, ילדים רוצים לשחק אית בחצר והוא כמו פינגווין נוקש שיניים ורוצה להכנס פנימה...לא יכול לזוז בגלל הקור. זהו. סיימנו את היום הראשון....לא פשוט אבל עבר בשלום. בדרך הביתה מחפשים לקנות אופניים לילדים...כי הכי קל כך להגיע לבית ספר.
6 דברים שלמדתי על הולנד- בשלושה ימים:
1. יש שמש בהולנד...גם בחורף
2. משרדי העירייה וכל משרד כולל חברת הובלות נראה כמו מוזיאון לאומנות מודרנית. אהבתי- זה הופך את הביוקרטיה להרבה יותר מעוצבת
3. ההולנדים לא מבשלים. המטבח לא מחובר לפינת האוכל...ואן מצב להכניס סיר למקרר...
4. ההולנדים מאד אדיבים ...מאד.
5. אני חייבת ללמוד הולנדית...כן, כן...כולם מדברים אנגלית אבל עדיין....אני על זה.
6. וזה ברור אבל זה מתעצם: שקר- בא לך לאכול ולבשל כל הזמן. אני על זה לגמרי. חייבת לחזור לרוץ...
זהו בנתיים. המשך מובטח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה