"זה כואב אבל פחות..."

אני נראית כמו חייזר. חייזר אמיתי. בכל מקרה הנה תמצית היומיים האחרונים: 

שלשום רכשתי אופניים דנדשות, הולנדיות אמיתיות, דיוושתי עליהם מאושרת מהרכישה. חניתי. נעלתי. הכל טוב.

יום למחרת התחיל בצורה עקומה לחלוטין... ולמרות זאת כבחורה אופטימית החלטתי לחנוך את האופניים ולהכיר קצת את העיר דרך האופניים. 

למה הבוקר התחיל עקום? אז ככה, על הבוקר ניפצתי את המסך של האייפון 5 החדש ששאולי הביא לי. (הוא קיבל במתנה.) 

החלטתי שהאייפון החתיך שלי לא יכול להשאיר מרוסק וכדאי לדווש ל׳חנות אפל׳ בליידספליין לתקן אותו. 

בעוד אני מדוושת לי להנאתי, לפתע אולי בגלל חתיכות שלג או לא משנה מה.... איבדתי שיווי משקל והתרסקתי לתוך קיר בטון. יס. יס. התאספו סביבי אנשים, נזל לי דם מהפנים והם רוצים להזמין אמבולנס ואני מבקשת שיתקשרו לשאול. שאול מגיע ויאללה בית חולים... לאבלי. בקושי שבוע בעיר - כאן עוד לא הייתי. 

צוות מקסים בבית החולים, בדיקות, עניינים, לא פאן בכלל...

ולהלן התוצאות: (אני חוסכת לכם תמונת פנים- ברגע האחרון הסרתי מפאת צניעות) 

1. אצבע ביד שבורה 

2. אף בסטטוס לא ידוע- שתרד הנפיחות ידעו אם הוא נשבר 

3. ברך פצועה 

4. נפיחות בגודל ביצה במצח... מפחיד. אני חייבת כובע 24/7 

ולהלן המסקנות: 

1. ההולנדים סופר אדיבים ונחמדים - כולם רצו לעזור מעל ומעבר...מ מ ש. 

2. ביה״ח הולנדי- חוויה חיובית כמה שאפשר עם צוות מקסים ואדיב.  

3. 'חוק מרפי': יומיים אחרי שנפגשתי עם סוכן הביטוח.... טראח. 

4. חייבת קסדה- נכון, זה פדיחה אבל וואלה קסדה בראש טוב.

5. כמה עולה להחליף מסך באייפון 5???? 250 יורו. אאוץ' ...עד שמקבלים אייפון חינם. נשאיר אותו בנתיים מרוסק. זה הכל באשמתו. 

וכדי שהפוסט לא יהיה עגמומי מדיי...

הנה כמה תמונות מהממות מהנוף החדש שלנו בדרך לבית הספר: