הכל מכוסה שלג. קר. השמש מציצה מדי פעם, קצת מחממת וגורמת לי להתגעגע. מתגעגעת לים. לכחול. לריח של הים. מתגעגעת לישראל.
אני לא בנאדם הרגיל לשהות בבית. אני מאד מאד אוהבת את המשפחתיות, ילדים, המולה, ארוחות, תחושת בית, אבל בגלל התזיזתיות הטבועה בי, אני זקוקה למרחב. אני אוהבת להסתובב, להכיר, לרוץ, ללכת לאיבוד בעיר. הקור גורם לך להיות הרבה בבית. הרבה מאד בבית. הקור גורם לך לבשל. לאפות. משחקי קופסא. לקרוא. לשתות כוס יין. להכנס למוד אחר.
אני עובדת על זה. בישראל אנחנו הרבה בחוץ. מסתובבים, מטיילים.
וויקאנד שני שלנו בעיר. נסענו לשוק בpipe:
אלברט קייפ (Albert Cuyp market) - שוק מגניב וססגוני מלא מהכל. בגלל הפציעה שלי, שטפי הדם החלו להתפזר ולצבוע את פניי בכל מיני צבעים עזים. אני בהחלט נראית כמו אישה מוכה. המבטים הרחמניים עוברים ממני - ומתחלפים במבטי זעם לעבר שאול. אני מכוסה בכובע גדול, אם השמש הייתה חסה עלי הייתי יכולה לענוד משקפי שמש וככה אני לפחות נראית כמו תיירת ותו לא.
הסתובבנו בשוק, קנינו מצרכים. אני יכולה להסתובב כל יום בשוק, בשווקים, לגלות, לאתר, לפשפש. הצבעים, המוצרים, ערב רב של הכל מהכל.
חזרנו הביתה ואני שוב במוד של בישול, אפייה. מטבח. יש משהו בשלווה הזאת שמצד אחד היא מאד מרגיעה, מהצד שני עבורי - זה יכול להיות רגוע מדיי. עובדת על מוד רגוע- כי עברו עלי מספיק חוויות לשבוע ראשון. אוםםםםם ארוך וממשיכה להתחפר בספה. מתחילה להרהר בסדר יומי החדש אשר בהחלט זקוק להגדרה:
ארשם ליוגה, חזרתי לרוץ, ארשם לקורס הולנדית (אני חייבת?! כן), אתנדב בבית ספר בקהילת הורים, אחפש לי עוד קורס מעניין להעשרה...וזהו?! האם את תסתפקי בזה? ימים יגידו.
קצת תמונות מהנוף החדש שלנו:
אני עובדת על זה. בישראל אנחנו הרבה בחוץ. מסתובבים, מטיילים.
וויקאנד שני שלנו בעיר. נסענו לשוק בpipe:
אלברט קייפ (Albert Cuyp market) - שוק מגניב וססגוני מלא מהכל. בגלל הפציעה שלי, שטפי הדם החלו להתפזר ולצבוע את פניי בכל מיני צבעים עזים. אני בהחלט נראית כמו אישה מוכה. המבטים הרחמניים עוברים ממני - ומתחלפים במבטי זעם לעבר שאול. אני מכוסה בכובע גדול, אם השמש הייתה חסה עלי הייתי יכולה לענוד משקפי שמש וככה אני לפחות נראית כמו תיירת ותו לא.
הסתובבנו בשוק, קנינו מצרכים. אני יכולה להסתובב כל יום בשוק, בשווקים, לגלות, לאתר, לפשפש. הצבעים, המוצרים, ערב רב של הכל מהכל.
חזרנו הביתה ואני שוב במוד של בישול, אפייה. מטבח. יש משהו בשלווה הזאת שמצד אחד היא מאד מרגיעה, מהצד שני עבורי - זה יכול להיות רגוע מדיי. עובדת על מוד רגוע- כי עברו עלי מספיק חוויות לשבוע ראשון. אוםםםםם ארוך וממשיכה להתחפר בספה. מתחילה להרהר בסדר יומי החדש אשר בהחלט זקוק להגדרה:
ארשם ליוגה, חזרתי לרוץ, ארשם לקורס הולנדית (אני חייבת?! כן), אתנדב בבית ספר בקהילת הורים, אחפש לי עוד קורס מעניין להעשרה...וזהו?! האם את תסתפקי בזה? ימים יגידו.
קצת תמונות מהנוף החדש שלנו:
ניתוש בשוק מתענג על וופל בלגי חלומי
יובלי. שוקו וקצפת.
הנוף מחלון ביתנו. הכל מושלג וקסום.
הנוף מהבית. לבן על לבן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה