תובנות לבנות.

חזרנו משבועיים מרתקים באזור ה'אלפים הברניים' במרכז שוויץ. כאשר שוהים הרבה זמן גבוה גבוה, מלבד הנופים המשכרים אשר עוטפים אותך מכל עבר והלבן הנצחי המסנוור, מרגישים ומסניפים אוויר נקי, צח וטהור. קצת התפייטתי, אבל באמת הטבע אילץ אותי לעצור ולהיות בשקט, 'לא להפריע' ולהתבונן פנימה. אפשר גם להאשים את 'דלילות האוויר' בגובה הזה, לכן קחו בבקשה בערבון מוגבל את שלל ה'תובנות הלבנות' שהחלטתי לרשום לקראת שנת 2014:

• אוממממממ. נשימות. עברנו שנה בהחלט מאתגרת ואני עדיין מרגישה מאותגרת, בעיצומו של המסע. מזכירה לעצמי להתמקד בטוב שחווינו, לתחם את הקשיים וללמוד מהם.

       בוטום ליין: מודה על ההזדמנות הנפלאה שקיבלנו: לחוות, להתפתח וללמוד.(להתלונן זה בזבוז           אנרגיה- והכי נורא זה ממכר!!!).  

• החיים הם מעבר אחד גדול. ישנן הרבה עצירות, מקומות נפלאים לעבור, גם מקומות חשוכים, עליות ירידות, מהמורות ולא מעט 'פיצוציות' בדרך. מזכירה לעצמי שהמעבר הזה דינמי, כל הזמן בתנועתיות, גם אם זה מרגיש תקוע זה זמני. וזה בדוק!  
• להתמקד במשפחה - זה מקור הכוח. (וזאת לא תובנה חדשה...) 
• לא הכל דטרמיניסטי. תכל'ס אין לנו באמת שליטה על כלום. ככל שננסה לשלוט יותר על כל פרט ופרט אנחנו רק מותשים ונחלשים. תחושת השחרור נפלאה - רק צריכה להתאמן בה יותר. 
• לעשות רק מה שאני אוהבת. לא להתפשר בגלל שאין ברירה, תמיד יש ברירה ובחירה. השאלה איך אני בוחרת להתמודד עם המצב. 
• לזכור ש'ציפיות' שייכות לכלי מיטה ולהפסיק לצפות מאחרים. אם אני עדיין מתאכזבת להסתכל פנימה ולהתבונן. 
• לא לפחד משינויים
• להמשיך לטייל ברחבי אירופה כל עוד אנחנו גרים כאן 
• ל'הרוג' את תחושת ה'לא נעים' לי. להגיד 'כן' אוטומטית לפעמים זה יותר גרוע מלהגיד 'לא'. 
• לסלוח לעצמי ולאחרים 
• יש לי באמת זמן להכל -  אם אני באמת רוצה את זה.
• לצחוק יותר - זה בהחלט מרפא הכל (גם לבכות...) 
• להגשים חלומות... גם אם החלומות נראים רחוקים. זה אפשרי או לפחות אני יודעת שניסיתי. חלום ראשון נרקם לו ומתחיל להתגלגל החוצה - מבטיחה לספר על כך בקרוב. 
• גם אם אני נורא נורא רוצה משהו, ממוקדת בו, מנסה לעשות הכל על מנת שזה יקרה ... קיים סיכוי שזה פשוט לא יקרה. זה נשמע פשוט וקל לביצוע, זה לא פשוט בכלל! תחושת ה'מגיע לי' מזמן נכחדה, אבל אני לא מפסיקה להאמין ולשמור על אופטימיות. נשמע קצת עמום אני יודעת. יש בכל זאת כמה דברים שאני בוחרת להשאיר מחוץ לסייבר. 
• להפסיק לפעול מתוך אגו - 'איטס קילינג מי'! 
• להיות בנתינה - זה ממלא מצברים 
• ככל שאני מדוייקת יותר עם עצמי והסביבה - יש לי פחות כאבי בטן. 

את הגלויה הזאת מצאתי בחנות עיצוב מקסימה בלוצרן, ותליתי אותה בבית על המקרר.   
מבחינתי, הטקסט ממצה את ה'אני מאמין' שלי בחיים.  

מקדישה לכם בהרבה אהבה טראק המעלה אצלי את מפלס האנרגייה בגוף (במיוחד בזמן ריצה) 

                                       Klingande - Jubel

עבר. עובר. עתיד - חלק א'

בתאריך 12.12.2012 בדיוק בשעה 12:00: מצאתי את הדירה שלנו באמסטרדם.

נכנסתי פנימה (ליתר דיוק: טיפסתי מתנשפת במעלה המדרגות התלולות) וישר ידעתי שזוהי הדירה שלנו.
פשוט הרגשתי. מי שמכיר אותי טוב ועבר איתי פז"מ של כמה וכמה שנים, שמע על כך בעבר שיש לי 'קטע חזק' ואף מצמרר עם 'מספרים', צמידות מספרים, תדירות מספרים, תאריכים מסויימים. אל דאגה, אני לא מתכוונת לצמררר אף אחד עכשיו ולכתוב על כך פוסט. 

אתם בטח שואלים - אז למה התחלת עם זה? כי אוטוטו חלפה לה שנה ואנו חוגגים מסיבת סילבסטר משפחתית למעבר לאמסטרדם (31.1.2014), וזוהי בהחלט הזדמנות נפלאה לכתוב ולשפוך פנימה את כל ה'רעשים'  שהצטברו בראשי בחודשים האחרונים. אז הנה אני מתחילה: 

ווואאאווו! (ארוךךךך) כמה עברנו בחודשים האחרונים, כפי שהילדים אומרים: 'מלאן ת'לפים' חוויות. 

אז הנה תמצית מזוקקת למי ששכח או טרם קרא את הפרקים הקודמים: 

1. שלג על עירי: עברנו לכאן בפברואר 2012. נחתנו ישירות לקור ולשלג ולבית ספר חדש
באמצע השנה (יש לציין שההולנדים כל הזמן מדברים על מזג אוויר- וזה מדבק. אני נדבקתי. מודה). 

2. בהמשך לסעיף 1 - ממש לומדים באדיקות לנתח את ה'אייקונים' בתחזית מזג האוויר ואת קרני השמש ברמות של דקות. שעות. אי אפשר להסביר או להבין את הכמיהה העצומה לשמש - עד שהיא פשוט איננה במשך ימים ואפילו שבועות. מרשם בדוק לדיכאון. בימי חורף שהשמש מגיחה- כ ו ל ם מחייכים.  

3. 'תובנות פה': שלושה ימים לאחר הנחיתה, בזמן שכולנו עדיין שרויים בהלם קל, 
עברתי תאונת אופניים כואבת אשר הותירה אותי עם מספר תובנות חשובות: 

• ללמוד לשלוט באגו והבטחון העצמי המופרז שלי - ולא לרכב על אופניים בשלג! יש לציין שזה כלי הרכב החביב עלי ו---על ההולנדים. 
• להבין כמה אנחנו יצורים מוגבלים כאשר אצבע אחת שבורה! פאקינג קמיצה אחת שבורה וחיי השתנו (-: 
• להודות לגדעון שרייבר סוכן הביטוח (ולסיגל ברננקה על ההפנייה לגדעון) שעשיתי ביטוח תכולה הכולל גם פלאפונים (250 יורו על החלפת מסך?!) 
• להודות לבן זוגי היקר אשר הכריח אותי לחזור לפדל ולהתמודד עם הטראומה (שאין שלג...) 
• להסביר לכולם שבן זוגי באמת בנאדם חביב והוא לא מכה אותי!!! חודש עם סימנים כחולים- וורודים על הפנים, כובע ענק ומשקפי שמש (שאין שמש!) שאת חדשה בשכונה - לא מוסיף קרדיט או נקודות למשפחה החדשה! 

4. מקור האושר: להסתכל על הילדים המקסימים והאמיצים שלי אשר עברו (ועוברים) חודשים לא פשוטים ומאתגרים: מעבר למדינה חדשה, שפה חדשה, ביה"ס חדש באמצע השנה, פרידה מחברים ומשפחה (ומהים), ללמוד כיצד רוכשים חברים חדשים כאשר אתה לא מדבר את השפה...כמה שינויים. 
ה'קטן' סובב את בית הספר ואותנו על האצבע ולימד אותם כמה דברים על התרבות הישראלית, מרדנות ונחישות, אבל עם הרבה הרבה חוש הומור. למדתי ממנו המון. לאט לאט, בנחישות האופיינית לו הוא למד אנגלית (וקארטה), רכש כמה חברים ועדיין נמצא בתהליך הסתגלות. הוא התאהב בקארטה, בעץ כריסטמס ובילדה ברזילאית מהממת בשם 'אנה- לואיזה', התמכר לסדרת ה'פנתר הורוד', מצייר מקסים והשנה אף התחיל לכתוב ולקרוא באנגלית. 
ה'גדול' שלי: למד מה זה לא להיות 'הכי טוב' בכיתה, שלא מבינים אותך, לא משחקים איתך...שיעור קשה לעבור בגילו הצעיר, אבל שיעור נפלא לחיים וכל הכבוד לו שהוא הסתגל ונקלט כל כך מהר - מוקף חברים בכל המסגרות, מדבר בבטחון ומציג פרוייקטים באנגלית. התאהב בהחלקה על הקרח, הרנינג ודגים טריים על כל סוגיהם, לומד נגינה על פסנתר והפך להיות מומחה במצגות POWER POINT, לומד 2 שפות חדשות במקביל...ועוד היד נטויה. זה לא שהכל סילאן, אבל אני בטוחה שהתקופה הזאת תעצב ותחשל אותם ותתרום להם כל כך הרבה לחיים. 

אני באמת ובתמים מסתכלת עליהם ונפעמת: לא יודעת אם הייתי מסוגלת לעשות חצי מזה ועוד לחייך.
הם נחשפים לכל כך הרבה תרבויות חדשות, אנשים מכל העולם, חגים, טיולים, מאכלים, מתמודדים עם פרידות מחברים בביה"ס הבינלאומי, געגועים למשפחה לחברים,  והכי חשוב (בעיני): מאושרים ולומדים להיות אזרחי העולם ולכבד את כולם. לומדים על מודעות וסבלנות כלפי האחר. 
אני מתעדת כל הזמן את הגיגיהם השנונים בדף הפייסבוק שלי: הגיגים של ילדים 

 Winter celebration AICS school

Winter celebration AICS school 

5. 'האופניים ואני'- סיפור אהבה: דרך הפידול ברחבי העיר, למדתי להכיר את אמסטרדם- וזה בהחלט יחסי אהבה-אהבה:קצת קשה לי איתה בחורף: אפרורית לי מדיי וקרררר. קר לי אפילו בריסים, בכל נקודה בגוף,  אבל עם כל זאת כמה אמסטרדם כיפית, מפתיעה, כל הזמן קורה בה משהו, היא אף פעם לא משעמממת ויחד עם זאת העיר רגועה. שקטה. 
למדתי להקשיב לשקט (מי שמכיר אותי בטוח מחייך ויודע שעבורי זה לא פשוט). למדתי לעצור. לנשום. להתבונן בדברים ולא לחלוף על פניהם כי 'אין לי זמן'. משגרת חיים עמוסה, לחוצה של חיים לבד בארץ עם ילדים, משרה מלאה, בן זוג שמגיע רק בסופ"ש ----עברתי למצב צבירה אחר לגמרי שהוא אינו פשוט לאדם מפוצץ אנרגיות כמותי, אבל בהחלט לאט לאט הדברים מחלחלים. עובדת על זה. לומדת על עצמי דברים חדשים. מפתיע בגילי המופלג, אך אפשרי. 

6. 'האפשרויות הבלתי מוגבלות':  חוץ מלעבור להיות רואת חשבון, עו"ד ורוקחת- עברתי על לא מעט מקצועות חדשים, שינוי כיוון, חיפוש, תחביבים---רעיונות מגירה---שינויים--- כמובן הרוב נרקם בדימיוני העשיר והפורה, אבל בהחלט עודף זמן, שקט ו'הכל פתוח' עבור אנשים כמוני מדובר בחוויה מטלטלת.
אני לאט ובטוח בונה לי תעדוף. סדר יום. פרויקטים ועיסוקים שאני אוהבת ומנסה להדוף מחשבות שליליות האופיינות ל'דור האיקס' המנקרות בראשי: "את מבזבזת את זמנך, הזמן חולף לו ואת לא מתקדמת, את חייבת להתגבש לגבי הקריירה!, לא תוכלי לחזור לשוק...."ועוד ועוד. סיי נו מור!

יש לי חדשות בשביל עצמי: זהו, שאני לא חייבת כלום! לא חייבת להתגבש על כלום! אני כאן ועכשיו. מתכוונת להנות מכל רגע (כמה שאני יכולה), לעשות 'כל-מיני' עד שארגיש מה מדוייק לי, לעבוד במה שאבחר או יתגלגל לפתחי,  או לפחות לנסות. להנות ממה שיש לי עכשיו! ולא ממה שאין, וכן זה בסדר שיש הרבה דברים שאני אוהבת. 'דור האיקס' המבולבל מחפש תדיר אחר האושר במקום להבין שזה עמוק עמוק בפנים. אנחנו דור עם אובר רגישות, אובר מודעות, אובר להכל. 
אז JUST GET OVER IT זה בסדר. אני מקבלת את זה. אני עושה כלמיני ולומדת להנות מכל רגע (או 80% מהרגעים...גם טוב). 

7. 'אורגני לי': כולם כאן ב'קטע ירוק- ירוק בהיר' ולמען האמת: זה מדבק.
גם בארץ היינו בקטע של אוכל בריא, אבל הבריא והאורגני בארץ - יקר ברמות פושעות ולא מבוקר דיו מה שגורם לי  להרגיש שאני משלמת ביוקר ואוכלת 'דה סיים שיט'. כאן, האורגני יותר זול מ'רמי לוי' ואחיו בארץ... אז אני מרגישה טוב לדחוס אותו למקרר ההולנדי הקטן שלי ולהרגיש 'בריאות'. 

8. Times stays long enough for those who use it- ליאונרדו דה וינצ'י 
למדתי שרק שאנו עובדים - אנו יעילים בניהול זמן. כאשר נמצאים בפורמט אחר, אני לא יודעת מה בדיוק משתבש בתוכנת 'ניהול הזמן', היא פשוט משתבשת לה בין הפרוייקטים, סידורים, ילדים, כביסות, בישולים, עוד סידורים 'נורא חשובים' ענייני ביהס ועוד. אני פשוט פחות יעילה. מתבוננת ומקבלת את זה על כל ההפרות בדרך. 
איש חכם אחר אמר:  (Lao Tzu)

"Time is a created thing. To say, 'I don't have time,' is like saying, 'I don't want to'."

.בהחלט חומר למחשבה 
.עכשיו, כל מה שנותר הוא להבטיח (לעצמי) שבקרוב יהיה פוסט 'חלק ב' וכמובן תמונות 

ממשיכה לקלף ולהתקלף. (אין כניסה לציניים)

חג שמח!!! בהמשך לפוסט הקודם ולמי שפיספס: אני במסע של חיפוש אחר כיוונים חדשים, מרגשים, מאתגרים ובמסגרת החיפוש החלטתי כל יום להסתכל על לפחות הרצאה אחת מעוררת השראה בערוץ TED- (למי שלא מכיר זה הזמן להתחיל להתמכר: http://www.ted.com/) בנושאים המעניינים אותי או לפחות אני חושבת שיתרמו לי לחיפוש, להשראה, שינוי פרדיגמות וכו'.

במסגרת השוטטות היומית - נתקלתי בהרצאה של ניל פסריחה: The 3 A's of awesome 
שאולי היא קצת 'אמריקאית' במהות שלה (למרות שהוא בכלל קנדי) אבל בעיני היא פשוטה, כנה ומעוררת השראה.  

אז בקצרה: ניל מספר בדרך מאד אותנטית וזורמת, איך הוא הגיע לכתוב את הבלוג שלו אשר זכה להיות אחד מהבלוגים המובילים בעולם. הבלוג של נייל פסריחה, 1000 דברים מדהימים מדגישים את תענוגות החיים הפשוטים, ממילוי חינם ועד סדינים נקיים. בשיחה מרגשת מטד בטורנטו, הוא מגלה את שלושת הסודות (כולם מתחילים באות A) שמובילים לחיים שהם באמת מדהימים.

אז מה אני לוקחת משם? אז כפי שאתם בטח הבחנתם, אני אוהבת לכתוב (וגם לדבר מי שמכיר אותי יודע...אבל אולי המגורים כאן ניתבו את הדיבור לכתיבה) וכבר שנים אני כותבת לעצמי. התחלתי עם זה שלמדתי 'ימימה- חשיבה הכרתית' והאמת--- התמכרתי. עבורי זה אמצעי תרפויטי מדהים.


***לצינים שביניכם- זה הזמן לפרוש***. בכל מקרה החלטתי (בהשראתו) להוסיף לכתיבה היומית שלי, כל יום דבר קטן המרגש אותי או שאני אוהבת, או שאני מודה עליו או אפילו גורם לי לחייך. עוד לא בחנתי מהן התוצאות של ה'רעיון המהפכני הקטן שלי', אבל זה בהחלט מעורר תחושות טובות בגוף ופתאום מגלים כמה דברים קטנים, שגרתיים שאנו אפילו לא חושבים עליהם: ממלאים אותנו בשמחה ומעבר.

ולסיום: תקליקו ותהרהרו קצת. הוא לא ממציא את הגלגל, שמענו את זה לפני אלפי פעמים, אבל זה בהחלט מעורר השראה. יום מקסים. 

Little Things 

פוסט חושפני: זה לא אני זה ה"אור שבי".

אתם מכירים את התחושה שבא לכם שינוי? בעבודה, בחיים, מקום מגורים..."אוברול"?!
אני לא מתכוונת לכתוב פוסט רוחני ומתפלסף מדיי, אבל בהחלט חושפת את המחשבות שרצות בתאי המוח הקפואים שלי. (***קפואים מהקור***). 

אתם מכירים את התחושה שמיצינו ואנחנו רוצים להרגיש יותר סיפוק בעשייה? יותר הגשמה? יותר הנאה? פשוט יותר?! 

אתם מכירים את התחושה שהכל פתוח לפניכם, אבל למעשה סגור חזק בתוספת 'סגירת ואקום'? מכירים את זה שאומרים לכם שאתם "גיפטד" ולמה אתם לא עושים עם זה כך או כך? וזה הייעוד ואולי גם זה,
ואתם מרגישים "גיפטד" רק במחשבות היצירתיות שמנפחות את המוח?

מכירים את התחושה המגיעה בדרך כלל לקראת גיל מסויים ואז מתחילות להשתרבב מילים כמו: משמעות, חיים, סיפוק, שינוי ואושר?! אז אני לא יודעת מה אתכם... אני חווה את התחושה הזאת כבר דיי הרבה זמן. לפעמים היא מתעצמת ולפעמים היא שקטה, רגועה וחבויה. ברור ששינוי מקום מגורים במקרה שלי הינו רק טריגר לתחושות הללו ואז התחיל החיפוש האינסופי ש'בא לי שינוי'... אבל. ואז ה׳אבל׳ הופך לרבים עם כל מיני סיבות, פחדים, היסוסים וניסויים. 

מתוודה: הגעתי לשלב הזה בחיי ובבקשה לא לצקצק בשפתיים - "נו טוב... יש לך זמן פנוי לחפש את עצמך באמסטרדם". אני ו׳זמן פנוי׳ לא 'בסט פרנדז'. קשה לי עם זמן פנוי, כי אני אוהבת להיות בעשייה מעניינת. מאתגרת. מספקת. יש לי יותר מדיי אנרגיות בגוף לפרק. כזו אני. אז לקראת החורף שכבר עטף אותנו החלטתי להכנס לשלב החיפוש הרציני: 

- חיפשתי קורסים להעשרה בתחומים המעניינים אותי ובאופן מפתיע... אין אותם באנגלית. מבאס ואף מפתיע. טרם התייאשתי. 

- התחלתי לחפש עבודה. זה בהחלט מאתגר שאתה נטול קשרים בתעשייה ולמעשה מתחיל מההתחלה ובנוסף לא ממש נעולה על מה אני רוצה להמשיך מבחינת קריירה, וגם יש לי חסרון שאני לא מדברת הולנדית. אבל נפלאות הלינקדאין - לאט לאט נכנסת ומתחברת, טווה לי קשרים.
"מחוברים- אמסטרדם" - זה אני. 

בנוסף אני מהרהרת: מה מרעיד לי את הפופיק? מה מסב לי הנאה ואושר או סיפוק?
מה באמת באמת אני רוצה? 
אין לי ממש תשובות או בעצם יש לי ואין לי מושג איך לתרגם אותם לעשייה או קריירה.

אז בגלל שאני בנאדם אופטימי מטבעי החלטתי לנצל את אווירת החגים ופשוט לכתוב את החלומות. רעיונות. מה אני הכי אוהבת לעשות. מה מרגש אותי ולנסות משם לזקק ולמקד את החיפוש. אז אני לא מתכוונת לחשוף ה כ ל בפוסט. חכו לפוסט הבא... מקווה שעד אז יהיה לי כבר מה לעדכן. 

חג שמח לכולנו! 

THOUGHTS

חשבון נפש הולנדי לקראת יום כיפור

התגעגעתם? גמאני. הרבה זמן לא כתבתי והרבה התרחש מאז הפוסט האחרון. אז מה היה לנו? 
חופש ארוךךךךך, אך משובח בישראל, הולנד ונורבגיה (יש אלבום מהמם למי שפספס את התמונות מהטיול בנורבגיה בפייסבוק- http://goo.gl/OwT9h7) 

חזרה לשגרה שכללה שינויים חיוביים ואפילו מאאאאאד: 

- הילדים ממש רצו לחזור לבית ספר הבינלאומי - נראה לי הם חטפו 'אובר-דוז' קליל מהטבע בנורבגיה.
כמה מענג לשמוע את זה אחרי מה שעברנו שנה שעברה, במיוחד עם ניתאי. אמן שימשיך. חמסה-
שום-בצל והרנינג.  
- ניתאי התחיל ללכת ל'קהילה עברית' - בית החינוך של הקהילה הצעירה אחת לשבועיים ביום א'. הוא כל כך נרגש לפגוש במקום אחד כל כך הרבה ילדים המדברים עברית. יובלי הולך שנה שנייה לצופים. שורשים פה. 
- זמן חוגים: אז יש כאן קטע 'עצבני' עם ענייני החוגים. באופן אישי, אני לא אוהבת לרפד את הימים של הילדים ב'אובר חוגים' בטח לא בגיל הזה, אבל כולם כאן בחוגים כמעט כל יום, ואני מודה שלקראת החורף אני מנסה להכין אותם (ואותי) לחורף, כי לילדים כאן אין הרבה זמן למפגשים חברתיים כי הם מלאים בחוגים...
אז חכם אחד אמר 'ברומא התנהג כרומאי'- לא?  אני מתחילה למלא את יומם בחוגים ויש את עניין השחייה שצריכים פה לקבל דיפלומת A-B-C  בשחייה (שחייה אולימפית?!), ואם לא, הם לא יכולים לשחות ללא מצופים ומבוגר בבריכה- גם אם אתה בן 12. ילדיי חושבים ומרגישים כדגים לאחר שיעורי השחייה שהם עברו בארץ ושעות ים מטורפות שהם צברו ---אבל מסתבר שלהולנדים זה לא מספיק טוב, ובגלל כל התעלות ושפע המים - יש כאן סטנדרטים אחרים ומחמירים ואנו צריכים להתחיל מהתחלה, כמה סגנונות, שחייה מתחת למים עם בגדים קפיצות ראש - בקיצור חוג שחייה, קארטה, חוג אנגלית, חוג עברית והילדים בקשו: כינור ופסנתר. יהיה חורף מעניין. בטוח. 
- הם אפילו מדברים קצת אנגלית ?! דיברנו כבר על המיתוס, אבל איזה כיף לשמוע אותם מדברים משפטים שלמים --- אני נפעמת!  גאה בכם מתוקים! 
- הגיע הזמן להשקיע בעצמי- עכשיו שחזרנו לשגרה, הילדים צריכים אותי אבל מ 3...ומה עכשיו לעזאזל אני עושה עם כל הזמן הפנוי??? אז יש כמה 'רעיונות מגירה' שהתחלתי לגלגל לבד ועם עוד שותפים- מבטיחה לשתף בהמשך ברגע שיהיה רלוונטי. 
- Ik begin om Nederlands te leren----כן. אני מתחילה ללמוד הולנדית! למה? ככה. כי אני רוצה להבין מה אני 
קונה בסופר ואיך אומרים כמון או קמח מלא או רימון ושאני מקבלת מכתב להבין בגדול מה רוצים מחיי, ושאני מקבלת הודעות בטלפון - להפסיק להתקשר לחברה ולהשמיע לה את ההודעה לתרגום (מוגבלת או לא!) וכמובן בשביל ילדיי ששואלים אותי כל מיני שאלות ואין לי שמץ...
- התחלתי לגשש לגבי עבודה- חלקית, מזערית (-: הכוונה לא משרה תובענית עכשיו שתסגור את יומי כי נכון שקצתי בשוטטות, אבל עדיין עושה ספורט ויוגה ועניינים אחרים וקצת פרוייקטים של דיגיטל, מסתובבת בעיר ומחפשת מקומות חדשים לכתוב עליהם וגם ארגוני בית וכו' וכל נושא הילדים: חוגים וחברים עדיין גובה מחיר של זמן והרבה מאמצים אבל ניחא- אני רוצה לעבוד בעיר! (יאללה להפיץ לגורמים הרלוונטיים).  
-  הקיץ הזה היה מ-ה-מ-ם באמסטרדם- אפילו ניערתי מאבק את בגדי הקיץ. היה חםםם! כבר רשמתי בעבר- כאשר חם בעיר והשמש זורחת- החיים מחייכים כאן לכולם- ללא הבדל דת, גזע ומין (מתכון מעולה למי שסובל מדכאון). כולם בחוץ, משילים חולצות, חושפים רגליים ושותים הרבה. אז נהנו להרגיש את הקיץ בעיר אחרי החורף הבלתי נגמר - ובהחלט ספגנו הרבה שמש השנה. אין תלונות.  
- חגגנו את ראש השנה עם משפחתי המקסימה שהגיעה לבקר ועכשיו מתכוננים לקראת יום כיפור- אופניים כבר יש (-: 
- אני בהחלט צוברת קילומטראז' בעיר: המלצות על מקומות בילוי, אטרקציות, שווקים, שופינג, מספרה, ניקוי יבש, ספקי שירות...הכל נרשם. מרגישה שאני מכירה דיי הרבה יחסית למהגרת חדשה וכיף להמליץ. אשמח שתשתפו את הבלוג או תפנו אלי מי שמתכנן ביקור בעיר. בבלוג מצד ימין יש את 'רשימת החיים הטובים' עם כל ההמלצות שלי. אשמח אם תשלחו אלי המלצות נוספות מהעיר. 
- הכי חשוב: אנו מתכננים ביקור בישראל באוקטובר אז הדירה המהממת שלנו מיועדת להשכרה או להחלפה בין התאריכים 19-29.10 - לרציניים בלבד. מתאימה למשפחה עם שלושה ילדים, זוג או חברים. זהו. (פרטים נוספים בפרטי) 
קצת תמונות וגמר חתימה טובה. 

שייט בתעלות 

ניתאי בפעילות ראש השנה- 'קהילה עברית'

ביקור נוסף בחיטהורן ה'וונציה של הולנד'

Museumplein