והנה אני אוספת את עצמי ועושה מעבר חד ובלתי אנושי מהחיים המלאים, הזורמים, השוקקים, אשר כל הזמן קורה משהו חדש ----- ועוברת למוות. לשכול. לשממה. למקום הלא ברור והאפל שכל כך הרבה תיאוריות, דתות ואנשים מנסים להסביר ולגעת. יכולה רק לשתף מניסיון אישי שזה לא עוזר ומפחית את הכאב, גם אם אני מאמינה שאורי במקום אחר. טוב יותר. ואני מאמינה.
הצגת רשומות עם תוויות התמודדות. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות התמודדות. הצג את כל הרשומות
יום שבת, 5 בספטמבר 2015
אזכרה לאורי - 9 שנים בלעדייך.
והנה אני אוספת את עצמי ועושה מעבר חד ובלתי אנושי מהחיים המלאים, הזורמים, השוקקים, אשר כל הזמן קורה משהו חדש ----- ועוברת למוות. לשכול. לשממה. למקום הלא ברור והאפל שכל כך הרבה תיאוריות, דתות ואנשים מנסים להסביר ולגעת. יכולה רק לשתף מניסיון אישי שזה לא עוזר ומפחית את הכאב, גם אם אני מאמינה שאורי במקום אחר. טוב יותר. ואני מאמינה.
תוויות:
אזכרה לאורי,
התמודדות,
חיים,
חיים באמסטרדם,
חיים לצד השכול,
לאבד ילד,
מוות,
מעברים בחיים,
עמותת אורי,
שכול ואובדן
יום שבת, 6 ביוני 2015
יום ההולדת הכי עצוב בעולם.
6.6.2015 אוֹרִי ז"ל יום הולדת 11.
אני אוהבת ימי הולדת. סוג של התמכרות. יש לנו טקס יומהולדת בבית לילדים.הם כבר מכירים, מחכים, וכל שנה כולנו מתרגשים מחדש. אוהבת את התכנונים לפני, ההכנות, קניית המתנות, הכנת העוגה, לילה לפני לקשט את הבית, לנפח בלונים וכל פעם לשלב הפתעה אחרת.
יש לנו עוד טקס יומהולדת מאד פרטי ומצומצם ובשנתיים האחרונות הילדים משתתפים ולוקחים בו חלק. יומהולדת של אוֹרִי שלנו. 6.6.2004
יום ההולדת הכי עצוב בעולם. שקט. דומם. אין רעש של צהלות שמחה ושאגות ילדים. אין התרגשות גדולה של ילד שהיה צריך להיות היום בן 11.
אלוהים... בן 11.
יום הולדת עם כאב ודמעות. סרט קורע לב שאנחנו תמיד צופים ביום הולדת ובאזכרה. סרט המפרק אותי לחתיכות קטנטנות. כל כך קטנטנות שחלקן אני אפילו לא מסוגלת לאסוף. אני זקוקה לזה. צופה בזה רק פעמיים בשנה. לא מסוגלת לצפות בסרט מעבר לזה.
![]() |
| אורי מסיבת יום הולדת שנתיים בגן |
תוויות:
אובדן,
אורי לוי ז"ל,
אמונה,
אמסטרדם,
הולנד,
התמודדות,
יום הולדת,
מעברים בחיים,
משבר,
משפחה,
עמותת אורי,
שכול
יום שני, 6 בינואר 2014
תובנות לבנות.
חזרנו משבועיים מרתקים באזור ה'אלפים הברניים' במרכז שוויץ. כאשר שוהים הרבה זמן גבוה גבוה, מלבד הנופים המשכרים אשר עוטפים אותך מכל עבר והלבן הנצחי המסנוור, מרגישים ומסניפים אוויר נקי, צח וטהור. קצת התפייטתי, אבל באמת הטבע אילץ אותי לעצור ולהיות בשקט, 'לא להפריע' ולהתבונן פנימה. אפשר גם להאשים את 'דלילות האוויר' בגובה הזה, לכן קחו בבקשה בערבון מוגבל את שלל ה'תובנות הלבנות' שהחלטתי לרשום לקראת שנת 2014:
- אוממממממ. נשימות. עברנו שנה בהחלט מאתגרת ואני עדיין מרגישה מאותגרת, בעיצומו של המסע. מזכירה לעצמי להתמקד בטוב שחווינו, לתחם את הקשיים וללמוד מהם.
- החיים הם מעבר אחד גדול. ישנן הרבה עצירות, מקומות נפלאים לעבור, גם מקומות חשוכים, עליות ירידות, מהמורות ולא מעט 'פיצוציות' בדרך. מזכירה לעצמי שהמעבר הזה דינמי, כל הזמן בתנועתיות, גם אם זה מרגיש תקוע זה זמני. וזה בדוק!
- להתמקד במשפחה - זה מקור הכוח. (וזאת לא תובנה חדשה...)
- לא הכל דטרמיניסטי. תכל'ס אין לנו באמת שליטה על כלום. ככל שננסה לשלוט יותר על כל פרט ופרט אנחנו רק מותשים ונחלשים. תחושת השחרור נפלאה - רק צריכה להתאמן בה יותר.
- לעשות רק מה שאני אוהבת. לא להתפשר בגלל שאין ברירה, תמיד יש ברירה ובחירה. השאלה איך אני בוחרת להתמודד עם המצב.
- לזכור ש'ציפיות' שייכות לכלי מיטה ולהפסיק לצפות מאחרים. אם אני עדיין מתאכזבת להסתכל פנימה ולהתבונן.
- לא לפחד משינויים
- להמשיך לטייל ברחבי אירופה כל עוד אנחנו גרים כאן
- ל'הרוג' את תחושת ה'לא נעים' לי. להגיד 'כן' אוטומטית לפעמים זה יותר גרוע מלהגיד 'לא'.
- לסלוח לעצמי ולאחרים
- יש לי באמת זמן להכל - אם אני באמת רוצה את זה.
- לצחוק יותר - זה בהחלט מרפא הכל (גם לבכות...)
- להגשים חלומות... גם אם החלומות נראים רחוקים. זה אפשרי או לפחות אני יודעת שניסיתי. חלום ראשון נרקם לו ומתחיל להתגלגל החוצה - מבטיחה לספר על כך בקרוב.
- גם אם אני נורא נורא רוצה משהו, ממוקדת בו, מנסה לעשות הכל על מנת שזה יקרה ... קיים סיכוי שזה פשוט לא יקרה. זה נשמע פשוט וקל לביצוע, זה לא פשוט בכלל! תחושת ה'מגיע לי' מזמן נכחדה, אבל אני לא מפסיקה להאמין ולשמור על אופטימיות. נשמע קצת עמום אני יודעת. יש בכל זאת כמה דברים שאני בוחרת להשאיר מחוץ לסייבר.
- להפסיק לפעול מתוך אגו - 'איטס קילינג מי'!
- להיות בנתינה - זה ממלא מצברים
- ככל שאני מדוייקת יותר עם עצמי והסביבה - יש לי פחות כאבי בטן.
את הגלויה הזאת מצאתי בחנות עיצוב מקסימה בלוצרן, ותליתי אותה בבית על המקרר.
מבחינתי, הטקסט ממצה את ה'אני מאמין' שלי בחיים.
מקדישה לכם בהרבה אהבה טראק המעלה אצלי את מפלס האנרגייה בגוף (במיוחד בזמן ריצה)
מבחינתי, הטקסט ממצה את ה'אני מאמין' שלי בחיים.
מקדישה לכם בהרבה אהבה טראק המעלה אצלי את מפלס האנרגייה בגוף (במיוחד בזמן ריצה)
Klingande - Jubel
הירשם ל-
רשומות (Atom)


