דברים שלא ידעתי על אמסטרדם. לקרוא ולשמור

אני גרה באמסטרדם כבר חצי שנה ובהחלט משוטטת ומכתתת רגליים ברחבי העיר ומסביבה, אבל רק עכשיו שהילדים בחופש ומיצינו את האטרקציות המוכרות גיליתי כמה העיר מהממת ומציעה שפע של אטרקציות חוץ ממה שכולם מכירים.
אז החלטתי להשקיע ולהכין לכם רשימה לטיול הבא:
1. אם נוסעים בקיץ לאמסטרדם - יש כמה חופי ים מהממים. אחד מהם נמצא בעיר ונקרא:
blijburg חוף מקסים עם מי נהר מתוקים. חול. בתי קפה ומוזיקת האוס. בקיצור שווה ביקור למי שמתגעגע לים.
עוד חוף מהמם בהארלם: zandvoort. גם העיר שווה ביקור וגם החוף מקסים כאן זה חוף הים הצפוני אז המים קרירים...
2. פארק אמסטל- פארק מהמם וקסום המציע שפע אטקרציות לילדים: פינת חי ענקית, מיני גולף, פארק משחקים ומתקנים, רכבת הנוסעת בכל הפארק, אגם ועוד... שווה ביקור! בפארק אין כניסה לאופניים ורכבים.
3. זה אמנם תיירותי אבל פאן פאן לילדים- ׳ספינת הפנקייקים׳. מגיעים לתחנה מרכזית - לוקחים מעבורת חינם לצפון העיר (noord) המעבורת הכי שמאלית במזח, ומשם לוקחים את ספינת הפנקייקים. יש שייט לשעה או שעתיים וחצי. שעה נשמע לי מספיק להורים ולזאטוטים. השייט כולל פנקייקים כמה שרוצים: מלוחים ומתוקים ובבטן הספינה יש אמבטיית כדורים ענקית שהילדים משחקים. לאחר שהשייט מסתיים כל האזור בכלל מרופד במסעדות/ בתי קפה מגניבים.
***ספינת הפנקייקים יש להזמין מראש בחודשי הקיץ.
4. הידעתם - על הגג של מוזיאון המדע ׳נמו׳ יש מלא בריכות מים קטנות ומאד כיף להיות שם עם הילדים
5. שמורת טבע מהממת צפונית לאמסטרדם:
Het twiske. יש שם הכל: מסלולי טיולים, אגמים, מתקני משחקים, טיול אופנים, לשכור סירות... בקיצור תורו וגלו (-;
6. ארמון המלוכה: חלפתי על פני הארמון עשרות פעמים ומעולם לא חשבתי לבקר בו, ואז באיזה ביקור ב׳דאם סקוור׳ ניתאי ביקש לבקר בארמון. קראתי קצת ויאללה הלכנו לסיור. יש להם פעילות לילדים במהלך הסיור. הארמון לא גדול מדיי וזאת בהחלט אופציה חביבה במידה ומחפשים מה לעשות. לא מאסט כמובן.
7. שווקים: השוק ביורדן בשבת.
8. שוק הפשפשים באמסטרדם: בשביל ילדיי זאת תמיד חוויה מרתקת והשוק מציע מכל וכל
9. מוזיאון הספנות: מוזיאון מושקע עם תצוגה אינטראקטיבית ייחודית. קצת היסטוריה. קצת ספינות. קצת לימוד. קצת פיראטים. אהבתי.

וכרגיל אסיים עם קצת תמונות. תהנו.

להמלצות נוספות תכנסו לדף

 'ההמלצות הכי שוות למבקר באמסטרדם'  

בחזרה מארץ הקודש.

ביקור ראשון בישראל לאחר פז״מ של חצי שנה באמסטרדם. על מה אכתוב ומה אספר?

נתחיל בכמה התגעגעתי לארץ. משפחה וחברים לשמש. לחום. לים. לכחול. לספונטניות. לזרימה...

אין עוד מקום בעולם כמו ישראל שהכל זורם. קליל. ׳לא רגוע׳, אבל כה פשוט מבחינת הילדים. חברים. מפגשים. כן בא לנו - לא בא לנו. ׳הכל בסדר׳. תזרמו. מעניין איך אומרים ׳תזרמו׳ בהולנדית?!

מה שכן הימם אותי הוא ששכחתי כמה יקר לחיות בישראל והמחירים המופקעים ב׳סופר׳ (פוליצר: תרגיע!) שבאמת ובתמים לא ברור לי מדוע אנחנו לא מתחילים להחרים ברמה הלוקאלית - זה פשוט גניבה לאור יום לקנות חלב, לחם, יוגורט וקצת פירות ולשלם 260 ש״ח. מוגזם!!! עושק!!! אני עושה כאן קניות של הכל: בשר, דגים ירקות חלק מהמוצרים אורגניים ולא עוברת את ה 30 יורו. נכון, שאני עושה קנייה חכמה וחסכנית יותר כי המקרר ההולנדי הקלאסי נראה כמו פריזר קטן של סטודנט ישראלי - אבל לפחות אני פחות אוגרת ופחות זורקת. 

הכל י ק ר ולא פלא שהרבה מתוסכלים מזה. הרבה אנשים מרוויחים יפה ולא מצליחים להרים את הראש. זה לא שכאן הכל זול- אבל בהשוואה לישראל, מדובר בהוצאות בסיסיות שוטפות זולות משמעותית מהארץ. האמת זה מעצבן, כי זה רקוב ומושרש ואין תחושה שזה עומד להשתנות בקרוב. 

אני ינקתי ויטמין D כמה שרק יכולתי וזה היה מושלם. אין על הים בישראל וראיתי כמה חופים יפים בחיי ברחבי העולם. אני מניחה שרבים לא יסכימו אותי אבל מזג האוויר בישראל- מושלם. הילדים היו מוקפים בחברים 24/7 כמה חום ואהבה. איזה כיף. גם הם התגעגעו לזה. הביקור היה קצר מדיי - ובהחלט לא הספקתי כל מה שרציתי. מקווה שנבוא שוב עוד השנה.

חזרנו שלשום ל'ארץ הגבינות' ואיזו קבלת פנים חיכתה לנו: 28-31 מעלות כל השבוע ובנוסף נחשפו בפניי פנינות חמד חדשות ממש ׳מתחת לאף׳ בעיר ומחוצה לה -שמורות טבע פראיות, חופים- כן.. עם חול, שמשיות ומוזיקת האוס. מ ה מ ם. אמנם מי נהר מתוקים ולא מי מלח אבל בואו לא נהיה קטנוניים. אותי זה סידר בנחיתה... שמש. מים. כמעט כמו הבננה ביץ׳ במכמורת. כנראה שהגיע הזמן לרכוש מאוורר כי אין כמעט בשום מקום מזגנים. 

בנוסף אני עדיין מרגישה כמו תיירת אז אני מנצלת את החופשה להסתובב קצת עם הילדים מחוץ לעיר: כפרי דייגים, ערים שטרם הייתי וכל מיני אטרקציות שכנראה אני צריכה לעשות עליהן ׳וי׳ כדי להרגיש יותר בבית.

קצת תמונות מהקיץ ההולנדי. מתגעגעת לישראל. 

שנייה לפני שאורזים מזוודה. סיכום מחצית

איך שהזמן אץ ורץ לו. אנחנו כמעט חצי שנה בהולנד. לקראת ביקורנו הראשון בישראל מאז המעבר, ליקטתי כמה חוויות, תובנות ותמונות כדי בכל זאת לסכם את המחצית:

1. אלו בהחלט היו חודשים עמוסים, מאתגרים, מרתקים, מעייפים, גשומים ו... מורכבים. אבל, עם כל הקשיים, האתגרים, הריגושים, הפחדים --- היה לנו כיף, הרבה זמן משפחה מבורך, הכרנו אנשים מקסימים ומדינה רגועה ברמות מטורפות, טיילנו הרבה והכי חשוב מי היה מאמין: הילדים סיימו בית ספר וקיבלו תעודות ורכשו חברים חדשים ומתחילים להרגיש כאן בבית! ניתאי אחרי מאבק ממושך ומתיש בשלל המורות והילדים, נרגע התחבר ואפילו קיבל ׳כוכב השבוע׳!!!

2. בתור הורה מתנדב ראשי בכל הפעילויות האפשריות של בית ספר, אני מודה שזה פתח אצלי הרבה צ׳אקרות והתבוננות בילדים מזווית אחרת, ואני בהחלט רואה זאת כהזדמנות מדהימה עבורי לחוות את היום יום של ילדיי ולקחת בזה חלק- מה שבארץ אף פעם לא היה לי זמן.

3. בהמשך למה שכתבתי בסעיף 1, זה מאד מאתגר להיות הורה מתנדב בכיתה שהשם הכי ׳פשוט׳ להגייה הוא קוטה, או טאקר, זייפר או שיבאנצ׳י. ואני חשבתי שניתאי זה שם מורכב... והיתרון בבינלאומיות חוץ מהחשיפה לתרבויות שונות ושהילדים הופכים להיות ׳אזרחי העולם׳, זה בכל מפגש כיתתי: אם הייתם רואים את סוגי האוכל שהילדים או ההורים מביאים: זה בהחלט מיני שוק אוכל בינלאומי. אני כמובן נהנית... חגיגה לעיניים. כרגיל אני נאלצת להביא: חומוס, פלאפל
כי מה עוד נחשב אוכל ישראלי? קוטג׳? מצה עם שוקולד שחר? ...

4. אווררנו את בגדי הקיץ... ואפילו את הכפכפים. זה לא שאנחנו לא חווים כאן ימי גשם, אבל מתחילים גם להרגיש מה זה קיץ הולנדי וזה בהחלט מהממממם. היה יותר מהמם אם לים כאן היו מוסיפים עוד כמה מעלות ועוד כמה קרני שמש-קבועות. שהשמש זורחת מגניב לשבת בפארק להתחרדן בשמש וזה כל פעם מהמם אותי כמות האלכוהול שזורמת בפארק לא רק אצל צעירים נטולי ילדים אלא גם אצל הורים עמוסי ילדים. מציעה לאמץ את זה גם בארץ... זה בהחלט משפיע על האווירה הרגועה בגנים הציבוריים הן של ההורה והן של הילד.

5. חוזרת ל׳מיתוס האגדי׳ שהתקוממתי מולו בעבר: ילדים לא יודעים לדבר שפה חדשה גם אחרי חצי שנה... הם בהחלט התקדמו וקיבלו בסיס... אבל הדרך עוד ארוכה.

6. לקראת הביקור בארץ - מכינה את עצמי שתהיה התרגשות גדולה, הרבה מפגשים, סידורים ואולי גם כמה פיספוסים כי לא נוכל להספיק הכל. כולנו מחכים בקוצר רוח. איזה כיףףף.

7. בגלל הזמן החופשי אני מרגישה כמאגר מהלך על אמסטרדם: מקומות, מסעדות, חנויות, טיולים, אטרקציות ומה לא... אנסה להקיז הכל בבלוג אז לנוסעים בקרוב פשוט תציצו מדיי פעם בהמלצות ותשתפו.

יאללה קצת תמונות ונפגש בקרוב.

רוית

תובנות של ישראלית בהולנד.

אז ככה. הפוסט כולו יוקדש לתובנות חדשות
על ישראלים החיים בהולנד. לא להתרגש בבקשה אם אתם חשים אחרת, אנחנו בסה״כ אנשים שונים עם אוסף חוויות.

תובנה 1:
יש משהו משחרר מעין קתרזיס מבורך הקשור בישראליות שלנו. למה? אנחנו לחוצים, עצבנים, כועסים, ישירים, לא נראה לנו משהו... אנחנו נשחרר את הקיטור לטוב ולרע. אולי זה נראה מהצד לאחרים או לגויים כאגרסיביות או יתר ישירות, לי זה נראה טבעי ומתבקש ואני מתגעגעת לשחרור קיטור או לישירות.

תובנה 2:
ההולנדים מאד מאד נחמדים. אני מודה שזה נחמד. כיף. רגוע אבל... לפעמים בגינה בא לי לנער איזה אמא בלונדינית, לא כי היא בלונדינית או גבוהה ממני אלא בגלל שהיא מעצבנת אותי או מטיפה בהולנדית לילדים שלי אשר בוהים בה ארוכות. זה כמובן מתחבר לתובנה 1.

תובנה 3:
עדר הולנדי. אז ככה מבלי להעליב יש כאן תופעות שבישראל היו מגיבים בלינץ׳ (לא שאני מעודדת...). יכולים להוריד אותך מהתחבורה הציבורית ככה פתאום לדווח לך שהטראם/ אוטובוס לא יגיע ליעדו וגם לא אלו הבאים אחריו. וזהו. תנסה לפנות לנהג הוא יגיד לך שהוא בהפסקת קפה. וביי. וכולם מחייכים, רגועים יורדים להם וככה האירוע מסתיים. וואו גדלות נפש או עדר מחונך???

תובנה 4:
מה הקטע של מזג האוויר כאן??? לאלו שעוקבים אחרי בטח נמאס לכם לשמוע על זה, אבל התחזית כל הזמן משתנה, מזייפת. יש שמש בתמונה ו 21 מעלות ויורד גשם וקררר. אני ממש מנסה לפענח את זה כי זה בהחלט הדבר היחיד שמשפיע על מצב רוחי (טוב... קצת הגזמתי). מה שכן, כאשר השמש זורחת אף אחד לא עובד כאן וכולם מאושרים.

תובנה 5:
באמסטרדם מעשנים סמים. כן כן. זה חוקי. אבל חוצמזה יש מלא מה לראות, לבקר, לטייל ולחוות בעיר ובכלל אז יאללה תרגיעו קופישופס זה סבבה אבל יש עוד הרבה מעבר.

תובנה 6:
אני הולכת לפתוח עסק חדש: לייבא פלפלים אדומים מישראל. הידעתם שפלפל אדום חמוד מתומחר כאן ב 1.20-1.50 יורו לאחד???
עסק או לא?

תובנה 7:
הכל אבל הכל יותר זול כאן. (חוץ מהפלפלים האדומים). זה בהחלט גורם לי לחשוב על ארצנו הקטנה ויוקר המחייה. חוגים, קניות, אוכל, בקיצור הכל יותר זול ואני באמת תוהה כמה אפשר להמשיך לעשוק אותנו בישראל.

זהו ועכשיו תמונות.
סופ׳ש מקסים ושמשי לכולנו.

על הכל ולא כלום.

הרבה זמן לא כתבתי. נורא רציתי לפרוק, אך לא הכל אפשר לשתף במדיה הדיגיטלית. החודש האחרון היה עמוס בביקורי משפחות שמאד עזרו לנו, בחוויות מורכבות ונעצור כאן.
אך יש לא מעט דברים שאני יותר משמחה לשתף.
אני יושבת לי בקפה שכונתי ב׳אלברט קייפ מרקט׳ אשר נמצא בשכונת הפייפ. שכונה צבעונית, היפסטרית, וינטאג׳ית, ניים - איט. הכל הולך כאן. אני כל כך אוהבת להשקיף החוצה על העוברים ושבים, הזמן עוצר מלכת ואני מתנתקת וכותבת.

אז מה אני כן יכולה לשתף?

שוב אני מעבירה את השרביט לבלגיה שאלמלא גרנו כאן אני מניחה שלעולם לא הייתי טורחת לבקר בה או בטח לכתוב עליה. טיילנו כמה ימים באזור מקסים הנקרא: ארדנים. וואוו.
זה באמת כמו לטייל בתוך גלויה ציורית. כפרים קסומים לצד אגמים, צוקים גבוהים בתוך טבע פראי והרבה אטרקציות מכל וכל: מצודות, מסלול מבוכים, מערות נטיפים, פארקים, שייט, מרכז החלל האירופי ועוד והכי טוב פשוט ללכת לאיבוד בתוך העיירות והכפרים הקטנים. הכל ירוק וירוק טבע עשיר שפשוט מקיף אותך מכל עבר וכמובן כמו שכבר הכרתם אותי: אוכל משובחחחח. ווואו. לא אפרט כאן הכל, אבל הילדים שלי מתנסים בהכל. יובלי החליט לנסות שבלולים. הרבה מסעדות משפחתיות קטנות ופשוט מדהימות. אין מילים. אוכלים כאן טוב ואני מודעת לזה שלקראת ביקורנו בארץ והים הכחול אני צריכה להרגיע.

אז עד כאן על הארדנים. מומלץ בחום ומי שרוצה מסלול, מקום לינה ועוד המלצות בבקשה לפנות אלי.

הילדים חזרו לאחר חופש ארוך של שבועיים לבית ספר והמצב משתפר. יותר חברים. ניתאי פחות מתמרד והפנים שהוא נשאר בנתיים כאן. בסה״כ הוא מתקדם ממש יפה ויובלי גם. מקסימים שלי.
ליובלי קנינו רולר בליידס והוא מאושר, וניתוש קיבל אופניים חדשות ורוכב איתנו לבית ספר כמו ילד גדול. כמובן שאני מחסירה פעימות במהלך הרכיבה. הרבה נשימות... בכל זאת אנחנו רוכבים בכבישי אופניים. הם לדעתי הילדים היחידים שרוכבים עם קסדה. זה קטע הזוי כאן שאף אחד לא שם קסדה ותינוקות וילדים קטנים על אופניים ללא שום הגנה. לא טחנו להם ״קסדה בראש טוב?!?״

בנוסף אני ממשיכה לתור את העיר ולגלות כמה היא קסומה וכיפית במיוחד שהיא מתחמממת.
עוד חנויות מגניבות, מסעדות מעולות, שוק פשפשים, ברים שכונתיים ועוד מיני סוכריות. כיף.

לגבי, אני בצומת דרכים באמסטרדם- מצד אחד מגששת לגבי עבודה אבל רק דרך קשרים מצד שני עובדת על כל מיני דברים, רעיונות חדשים והרבה עם הילדים... אני פשוט מחכה להם. ממש ככה. אם בארץ הייתי בג׳ינגול מתמיד כאן אני בקצב אחר, רגוע, שפוי, זמני זה ברור אז אני מאפשרת לעצמי להנות.

בקרוב ביקור בישראל- ביולי. הילדים סופרים ימים וגם אני כבר כמהה להרגיש את החול ולראות את הכחול האינסופי של הים. געגועים עזים למשפחה ולחברים.

זהו עד כאן. למי שבא לביקור אני מתחילה לרשום בבלוג המלצות על מסעדות, ברים וכו׳ תהנו.

סופ״ש מקסים ורגוע לכולם.