אני סולחת.

כבר מספר ימים אני מגלגלת בראשי את פוסט הסליחה ומשוועת להקיזו לפוסט קוהרנטי. מחר יום כיפור. באמסטרדם יום כיפור נראה ומרגיש כמו עוד יום חול.בארץ זוהי אווירה של ׳יום כיפור׳. אווירה 'כיפורית' קדושה ולבנה וכה מיוחדת אשר לא ניתן להסבירה במילים. אם אתה צם ואם לא... זה שם מרחף מעל כולנו. השקט. האופניים. הלבוש הלבן. ארוחה מפסקת. המפגשים. הצום. תקיעת השופר. סליחות. בית כנסת. צבעים אחרים. 

בענייני צום: אשלב כאן במטותא 'הידעת' קצרצר: "הצום לא בא רק כדי לכפר על עוונות. יש לו משמעות נוספת: ביום-הכיפורים, כאשר אצל כל יהודי מתגלה נקודת היהדות הפנימית, צריך להתנתק לחלוטין מעולם החומר. האכילה והשתייה, צרכים טבעיים של הגוף, מפריעות לנו בשעה שהנפש מתגלה ופורצת החוצה. לכן אנו צמים, מתנתקים מעולם החומר, לובשים לבן ודומים למלאכים."

לצום או לא לצום? זאת השאלה. נעזוב עכשיו את ענייני הדת, היהדות והחיבור. אני באופן חד משמעי לא מתכוונת לצלול לשם - זה עמוק מדיי עבורי וגם עבור הבלוג. אני כן רוצה לעשות חשבון נפש קצר ווירטואלי ולבקש סליחה ובכך לנסות ולכפר שם למעלה או '#איךשתגדירואתזה' על חטאיי ועוונותיי.

'הידעת' קצרצר (ואחרון!) :"לעבירות שבין אדם לחברו לא די להתפלל בבית-הכנסת. צריך לגשת לנפגע ולבקש את סליחתו. אם נגרם לזולת נזק כספי - יש לפצותו. לעומת זאת, על עבירות שבין אדם לבוראו - מועילים החרטה, התפילה והווידוי וצום יום - הכיפורים." (רק אומרת...) 

מהרהורי ליבי: אני מניחה שאם אני כותבת ומבקשת את סליחתי בבלוג זה גם תופס אי שם למעלה?!
מקווה שכן. נעדכן בהמשך אם זה עובד. נעבור לעניין החשוב. 

הנה אני מתחילה את שרשרת סליחותיי (להשאיר את הציניות לפני שאתם ממשיכים לקרוא בבקשה...) 

1. מבקשת סליחה קודם על מעצמי על כך שלא הייתי מספיק קשובה לעצמי. לגופי. לתחושות הבטן שלי (לא שאני רעבה...) ולקול הפנימי (החלק השפוי...). מבטיחה להיות קשובה יותר וסליחה על כל הקשיים, הפחדים, המכאובים וכאבי הבטן ולילות חסרי השינה שהעמסתי עלייך. מבטיחה לנסות להיות יותר אמיצה. יותר אמיתית ויותר ישירה וישרה קודם כל עם עצמי. 

2. מבקשת סליחה מבן זוגי האהוב וילדיי - על כך שבשנה האחרונה הייתי לעיתים לא קשובה, לא שם, מנותקת, עצבנית ועוד מיני תופעות שאשאיר בפרטי. סליחה על זה שלפעמים אני לא יכולה להתפצל ולפצל וזה בא על חשבונכם. סליחה על הפעמים שהייתי מחוברת בוריד לפלאפון ולמחשב ....והתעלמתי מהקריאות סביבי. זה גם חלק מהעולם שלי ומבטיחה לנסות לאזן יותר טוב בין הכל. 

3. מבקשת סליחה ממשפחתי וחבריי- אלו שיודעים שזה מכוון אליהם. מצטערת אם לא תמיד הייתי שם וגם אם הייתי לא עמדתי בציפיות. אני רק בנאדם בדרך כלל חביב וסבלני, אבל השנה האחרונה איתגרה אותי מכל כיוון אפשרי - המשפחה וחברים קרובים יודעים זאת. המעגל השני יודע ומאמינה שמבין והשאר... טוב זה לא שאתם חלילה לא חשובים... אבל יכולת ההכלה שלי תמה בסעיף 1 2 ו 3. 

4. מבקשת סליחה מכל מי שפגעתי בו בצורה כזאת או אחרת. בגדול אני משתדלת להיות זמינה, פנויה, לעזור במה שאפשר לכל מי שפונה אלי, אבל תודה לאל שהתבגרתי והחכמתי ולמדתי לסנן, לתחם, להגיד לא וזאת מילה שעדיין מאד קשה לי להגיד מפורשות!. לכן אני מניחה שבעקבות כל מה שרשמתי לעיל - ייתכן שיש כאלו שנפגעו. התרחקו. כעסו. צר לי על כך. לא יכולה לשנות את העבר רק לנקות ולהתנקות. סליחה. 

5. מבקשת סליחה מג'ינגי. האוגר המתוק שאימצנו בגלל שהילדים שלי נורא רצו (ורוצים!) כלב - והחלטתי להתחיל הסתגלות משפחתית בקטן עם אוגר או דג. קנינו את גי'נגי... שבהתחלה כוכבו דרך והוא הוכתר 'מלך הבית' ולאחר כשבועיים כוכבו דעך... אבל לפחות הוא עבר לידיים הכי טובות שאפשר שיטפלו בו. אלבה המהממת קיבלה אותו מתנה. (ונוגה המלכה שטיפלה בו במסירות...) סליחה גי'ינגי שלא ממש התייחסנו אלייך. החיים....השגרה.... יו נואו. שום דבר אישי. 

6. סליחה על כל הדברים שלא שחררתי. מבטיחה לנסות לשחרר. להמשיך לצעוד באומץ ולא להסתכל אחורה. הבן שלי אמר לי אתמול משהו מתוק. חלפנו בסטודיו לקעקועים ואני כבר הרבה זמן רוצה לעשות קעקוע חדש ואין לי שמץ עדיין איזה לעשות. שיתפתי את ניתאי שחשבתי לעשות קעקוע עם הטקסט:
Let it go ...ניתאי הזדעזע עמוקות מהרעיון והציע שאם אני כבר רושמת את זה שאוסיף בסוגריים (הטקסט לא נלקח מ'פרוזן'...הסרט המיתולוגי שהרבה הורים וגם ילדים כבר ממש לא מסוגלים לשמוע...) 

Every scar I have makes me who I am

7. מבקשת סליחה מכל מי שלא אמרתי לו תודה. תודה. תודה. תודה. נראה לכם שאני מכוסה עכשיו? 

מאחלת לכולנו גמר חתימה טובה ושנלמד לסלוח לעצמנו קודם כל. לאהוב את עצמנו. לוותר. לסלוח. לקבל. לתת. לשחרר לנקות ולהתנקות. 

*הפוסט נכתב בהשראת חני (שם קוד). חני אהובה שלי: תודה תודה תודה. 


חותמת בשיר. איזון.
מילים ולחן: חנן בן ארי. 
"אני צריך כיוון, איזון 
כדי לצאת מהניוון 
מינון 
בין רוח-נפש-נשמה 
בין הרצון לעשייה..."  

              
צום קל וגמר חתימה טובה! אמן.