מעברים בחיים ופרפרים.

16 שנה יחד. 11 דירות. 3 יבשות. אינסוף מעברים. 

כאשר הכרתי את בן זוגי היקר לפני שנים רבות הבעתי משאלה: "אני רוצה לאכול את העולם בביסים קטנים...". לפעמים משאלות מתגשמות. 

מאז שהייתי ילדה קטנה רציתי לראות עולם. לטייל. לחוות. להתרגש. לקחת סיכונים. מעולם לא חששתי ממעברים. לא פחדתי משינויים. אני מסתכלת סביב על הדירה האמסטרדמית המדוגמת שלנו שהולכת ונעלמת לה לתוך ארגזים חומים. מוכרת רהיטים שרק לא מזמן רכשתי. תורמת חפצים. בגדים. כלי בית. מה שרק אפשר. לנקות ולהתנקות. מקפלת את ביתי הקט לתוך מכולה. זה הזמן להודות: התעייפתי ממעברים. כל שנתיים וקצת מעבר. זה כבר לא אנושי. כבר אין פרפרים בבטן. אנשים מסביבי לא מאמינים שאני עוברת את זה שוב. 'מעברים בחיים' או לא? 

ווי אר מובינג. מעבר חדש. לפני שעברנו לאמסטרדם הבטחנו זה לזו: זה יהיה המעבר האחרון! המעבר הבא יהיה בחזרה לישראל - לעמק חפר. קרוב לים. אז אמרנו...

יש לנו רצונות ולחיים זרימה אשר לא תמיד מסתנכרנת יחד. את זה אנו מכירים היטב מכל כיוון אפשרי. 

לאחר שרקעתי ברגליים, ניסיתי לשנות את הגזירה והתבאסתי קשות עד רמת שיתוק (אמיתי!) רק מעצם המחשבה שאנו שוב עומדים לעבור בית ועוד לא מעבר אחד אלא שניים!!! לבית זמני ואחר כך לבית לטווח ארוך באמסטרדם (שחלילה לא ישעמם!) הגעתי לתובנה שלמעשה נהפכתי בעל כורחי לסוג של 'מומחית למעברים' (באנגלית זה נשמע יותר טוב) ואולי זה הזמן לשנות את שם הבלוג 'מעברים בחיים', כך אולי אפסיק לזמן לי שיעורים ומעברים?!

משום שאני לא אוהבת לשמור דברים בבטן, הנה כמה טיפים למעבר קל עם הילדים בתוך מדינה זרה: (נראה לי כבר עשינו כזוג וכמשפחה את כל השילובים האפשריים במעברים שלנו): 

1. סירק דה סוליי. אז נכון שזאת הולנד ונכון שהמילה מו"מ היא מילה יותר גסה כאן, אבל הפלא ופלא הם לגמרי מבינים. משתפים פעולה והמחירים צונחים. מומלץ בחום! קיבלתי הצעות מחיר להובלה עם פערים מטורפים של 4 ספרות. מי שמתבייש - מתייבש. ישנן לא מעט דרכים לחסוך בעלויות הובלה. במקרה שלנו אנו עושים הובלה. אחסון ואז הובלה נוספת - למדתי את רזי ההובלה והעלויות באמסטרדם. מסתבר שזה עולם ומלואו: בתים מינאטורים לשימור, רהיטים מרחפים, מדרגות תלולות, גלגלות, אישורי חנייה שצריך לשריין מראש מול העירייה בעלות הזויה, מעליות, חבלים...מ ע נ ג. המובילים כאן בעלי כישורי לוליינות מיוחדים ועל זה משלמים. הרבה. 

          

2. איק ספרייק חיין נדרלנדס! אם אפשר עדיף לבקש הצעות מחיר בשפה המקומית. אני יודעת שזה לא יפה לדבר רעות, אבל נשבעת שהולנדי יקר לחש לי בסוד: תנסי לא לבקש הצעות מחיר באנגלית. ששמעו שאנו זרים או בשפה המקומית EXPATS  היתה עלייה משמעותית בשערי המטבע. ברגע שבקשתי מחברה יקרה לבקש בהולנדית הצעת מחיר- המחירים ירדו משמעותית. מסתבר שיש מחיר כפול ואף משולש אחר לזרים. הזדהתי עם התייר בעזריאלי שלוקח מונית פעם ראשונה בישראל ונחרד שכל המזומן נגמר.

3. הכינו את הילדים. אנחנו עוברים בחופש הגדול (בהולנד החופש לילדים הוא חודש וחצי) ולכן הרבה מהתוכניות שונו: ביטלנו את חופשת הקיץ. הילדים רשומים לקייטנות. שיתפנו אותם במעבר. הראנו להם את הדירה אליה עוברים. הם עוזרים לארוז, לסנן, לבחור מה לקחת. הם חלק מהתהליך ומתרגשים יחד אתנו. זה הפך לפעילות משפחתית והם נהנים לארוז שקיות של צעצועים ולתרום. זה הופך את המעבר לקל יותר ומוריד חוסר וודאות ולחצים (נו טוב...קצת. עדיין מפלס הלחץ חריג מהרגיל). 

4. לוקאלי. בהולנד מאד אוהבים לקנות 'יד שנייה' ובגלל שהם קצת פוריטנים. קצת חסכנים. קצת צרכנים חכמים וחובבי מיחזור - 'שוק יד שנייה' פורח כאן. גיליתי עולם שלם חוץ מאתר marktplaats קבוצות מכירות בפייסבוק, פורומים ועוד וכך הצלחתי למכור חלק נכבד מחפציי. לימדו את השוק המקומי, הרגלי הצריכה. זה עובד אחרת בכל מקום.

5. אגרנות זה פשע. נכון שחלפו להם שנתיים וחצי וקצת והנחתי שלא הספקנו לאגור יותר מדיי במרחב האמסטרדמי הצר. תתפלאו כמה טעיתי. מעבר זוהי הזדמנות פז לסנן, לתרום. לנקות ולאמץ את התובנה שכל מעבר אני מנסה לאמץ מחדש: כמה מעט חומר אדם צריך בחייו וכמה מיותר אנו אוגרים. 
דור השפע וה'בא----לי'. שורה תחתונה: תתחברו לאנשים לא לחפצים. 

6. סגירת חשבונות. זה הזמן לרכז ולעשות סדר בחשבונות הבית: אנרגיה, תקשורת, ביטוח וכו'. לעדכן את מי שצריך על שינוי כתובת ולהפסיק שירות במידת הצורך. נקודה חשובה אם אינכם רוצים להיות נדיבים ולפרנס באופן שוטף את ספקי השירות. זה כואב לגלות אחרי שנה שלא ניתקתם את האינטרנט. במיוחד בישראל הקטנה.

7. מחברת מעבר. לי זה עושה סדר. מרכזת במחברת ציורית (מומלץ להשקיע!) את כל מה שצריך למעבר. ספקים. חשבוניות. קבלות. מכירות ועוד מיני ממתקים. אין כמו לנסות לשמור על סדר בתוך בלאגן של מעבר. 

8. רגעי האור. עם כל המעברים שעברנו ואינספור דירות שקיפלנו אני עדיין לומדת כל פעם מחדש - איך לייעל את המעבר. להפוך אותו לקל יותר כמה שניתן ולא מעיק ומייגע. מרגש לגשת עם שקית ענקית של בגדים להומלס תורן ליד הסופר ופשוט להניח וללכת. זה עושה לי טוב על הנשמה (למרות שקצת מביך לגלות פריטים שלנו זרוקים ליד הסופר שהוא לא לקח...). 

9. לארוז בנפרד חפצים אישיים חשובים! ברגע שהאורזים מגיעים לדירה זה כמו כנופיית נמלים המשתלטת על הבית וצדה כל חפץ שאפשר ל'בוקסס' (מילה חדשה!) לכן מניסיון עבר אשר גילינו לחרדתנו שנייה לפני שגם הדרכונים נארזו להם וברגע אחרון הצלחנו לחלצם מהמכולה האימתנית. טיפ חשוב! 

10. משכך מעבר. טיפ אחרון חביב: אקמול צמוד. זהו. 

מעבר חד לנושא אחר. מי שאינו מחובר לקטע רוחני בכלל ולפרפרים בפרט, זה הזמן לפרוש ולהגיד יפה שלום. אין מקום לציניות.  

יצאתי אתמול מהדירה אליה אנו עוברים והתיישבתי לכתוב את הפוסט שכותרתו המקורית הייתה:'ווי אר מובינג' על מעברים, שינויים וקצת טיפים. רציתי לשחרר קיטור על מעבר דירה נוסף. אם להיות כנה כל מעבר ושינוי מלחיץ, מתיש, מעייף ומורט עצבים, כך שאני 'קצת' מוטרדת בתקופה זו. במהלך הכתיבה התעופף ונחת על רגלי בשקט בשקט פרפר צבעוני קסום. עד כאן שום דבר מיוחד. קורה. 

הפרפר נחת לו ופשוט החליט לנוח על רגלי. הפרפר לא חשש שנגעתי בו בזהירות וממש 'הביט' בי. כן זה הזוי. הפרפר לא זז. לא פחד. כאילו אנחנו מכירים. טייל לו על רגלי או פשוט נח לו בשקט לא אופייני. קיימים אינספור מקורות ומיתוסים בספרות לגבי פרפרים. 

עבורי פרפרים מסמלים המון. אורי המלאך שלי ז"ל אהב מאד פרפרים. על קברו מפוסל באבן פרפר גדול מקסים. לאחר מותו הופיעו כל יום פרפרים לבנים שליוו אותי זמן רב. בכל מקום שהלכתי. במשך שנה הפרפרים לא עזבו אותי. שמרו עליי. מי שאיבד אדם יקר בחייו מניחה שנתקל בזה. היו לי לא מעט שיחות עם אמהות שכולות על פרפרים. יש אינספור עדויות על הפרפרים הלבנים. 

 פרפר הוא סמל רב עוצמה במיתוסים ובדת. אומרים שאם רואים פרפר לבן זה מסמל את נשמתו של המת שמגיעה לבקר. המילה היוונית 'פסיכה' משמעותה גם פרפר וגם נשמה. בסין ויפן סמל לשמחה, אלמוות ואריכות ימים. בלואיזיאנה בארצות הברית הפרפר הוא סימן למזל טוב ובמרילנד זה סמל למוות. בשבט ההופי הפרפר מסמל פריון וצמיחה. נשים אינדיאניות נהגו לרקום פרפרים על פיסות בד אותו הצמידו לשיער תינוקם כדי להביא עליו שינה טובה ויש עוד. נעצור כאן. 

הפרפר - מסמל ארבעה שלבים של שינוי והשתנות לפי ארבעת שלבי הגלגול שלו:  

• הביצה 
• הזחל 
• הגולם 
• שלב הלידה 

נחזור לפרפר הצהוב שלי. 

הפרפר התיישב על רגלי ולא זז במשך דקות ארוכות. לאחר מכן הושטתי יד והוא לא ברח והתיישב על כף ידי. מעולם לא קרה לי דבר כזה. פרפר הוא תמצית השינוי ובא ללמדנו לקבל שינויים המתרחשים בחיינו. שינוי הוא דבר בלתי נמנע ואם מתנגדים לו עשויים לסבול בשל כך (עוד תובנה/ אמונה חשובה- בתחילה התנגדתי למעבר וברגע ששחררתי- המעבר נעשה קצת יותר קל). 

לאחר כעשר דקות של אינטימיות לא שגרתית. הפרפר הפרטי שלי התעופף לו ועף. 

 כל מי שהגיע עד לשורות אלו. קודם כל תודה שלא פרשתם. יש כאלו שיגידו שהשתגעתי. יש כאלו שמבינים. מי שצקצק - שיצקצק. מי שהתחבר- נפלא. מי שלא - גם טוב. הכל טוב. 

מסר: זמן לשינוי. תשחררי. תשתחררי. תקבלי את השינויים בחייך באהבה. אמן ומעבר קל.